ברוכים הבאים לאתר הבית של

אנחנו מאמינים בישראל יהודית ודמוקרטית, ודוגלים בזכויות אדם,
צדק חברתי ושוויון. בואו להכיר אותנו!

הקרן החדשה לישראל מגייסת מדי שנה
כ-30 מליון דולר ותומכת
במאות ארגונים בישראל.

מאיפה מגיע הכסף? מיהודים ברחבי העולם ומישראלים שאוהבים
את המדינה ורוצים להפוך אותה למקום טוב יותר.

לאן הולך הכסף? אנחנו תומכים בארגונים שפועלים בתחומים הבאים:

רוצים לשמוע על התרומה של הקרן
למדינת ישראל ב-38 השנים האחרונות?

בחרו שנה:

1979

קבוצה של ישראלים ויהודים אמריקאים מקימה את הקרן החדשה לישראל במטרה לחזק את אופיה הדמוקרטי, הליברלי והחברתי של מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות. הם מתחילים לגייס תרומות מיהודים פרטיים וקהילות בצפון אמריקה, מהלך שלימים ישמש בסיס החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם בישראל.

1980

הקרן הייתה בין הגורמים המרכזיים שתמכו בהקמת בית הספר הדו לשוני בישוב נווה שלום, בית הספר הראשון בארץ ששילב ילדים ערבים ויהודים ובנה מערך לימודי שלם בשתי השפות. בנוסף, הקרן סייעה גם בהקמת “בית הספר לשלום” בישוב שמעביר סדנאות ומפגשים לישראלים ופלסטינים בוגרים.

 Miriam Alster/Flash90

1982

הקרן הבינה שמאחר והחברה האזרחית בישראל עדיין בחיתוליה דרוש גוף שייעץ ויסייע לארגונים חדשים לצמוח ולהשפיע. לכן, בקרן הוחלט להקים את שתיל, זרוע ביצועית שבנוסף ללווי של ארגונים חדשים יודעת גם ליצור שיתופי פעולה בין ארגונים קיימים וליזום קואליציות שכוחן גדול משל כל ארגון בנפרד.

1983

הקרן היתה בין הגורמים העיקריים שהביאו להקמת שדולת הנשים בישראל, מהארגונים הפמיניסטיים הראשונים בישראל הפועל לקידום מעמד האישה באמצעות פעילות ציבורית, לובי בכנסת, חינוך ומחקר. השדולה סייעה במרוצת השנים בקידום חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, החוק לאיסור על הטרדה מינית ועוד.

צילמה: ג’ודי ג’ייקובס

1984

לאור ההבנה שהמאבק למען זכויות אדם בישראל זקוק לא רק לארגונים שונים אלא גם לעורכי דין מומחים, הקרן הקימה את תכנית המשפטנים, מסגרת להכשרת עו”ד בתחומי זכויות האדם, האזרח והצדק החברתי. מדי שנה מוענקות מלגות לשני עו”ד- ישראלי ופלסטיני- ורבים מהבוגרים השתלבו לימים בארגוני זכויות אדם שונים בישראל.

פלאש 90

1986

בעקבות עתירה של המרכז לפלורליזם יהודי בנוגע למקרה של שושנה מילר, אמריקאית שעברה גיור רפורמי לפני עלייתה לארץ, בג”ץ הורה לשר הפנים לרשום אותה כיהודייה במרשם האוכלוסין. בכך נקבע שגיור אורתודוקסי אינו אופן הגיור היחיד שמוכר ע”י הממסד הישראלי בהקשר של חוק השבות.

 

1987

בזכות עבודה מאומצת של שדולת הנשים בישראל חוקק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על מעבידים להפלות בין עובדים או בין דורשי עבודה בשל מיניותם, נטייתם המינית, גילם, גזעם, דתם, ארץ מוצאם, השקפתם הפוליטית, מצבם המשפחתי ועוד, ובכך מבטיח שוויון הזדמנויות תעסוקתי לכל אזרחי המדינה.

1988

בעקבות יוזמה של ארגון בזכות נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. החוק אוסר להפלות אדם עם מגבלה בקבלה למקום עבודה וקובע קריטריונים של נגישות למבני ציבור ולתחבורה הציבורית. מדובר בחוק שחולל מהפכה של ממש בתחום הנגישות והשפעתו מורגשת בכל הארץ. (הצילום באדיבות ארגון בזכות)

 

1989

הקרן הוותה שותף מרכזי בהקמת נשות הכותל, ארגון שמטרתו לאפשר חופש תפילה לנשים ברחבת הכותל המערבי. הפעילות הראשונה של הארגון הייתה תפילת ראש חודש טבת בהשתתפות מאות נשים שהתעטפו בטליתות, קראו בספרי תורה ולא נרתעו מההתנגדות האלימה שבה נתקלו ממתפללים אחרים בכותל. (צילום- מרים אלסטר, פלאש 90)

1990

הקרן הוותה גורם מרכזי בהקמת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ארגון גג המאגד תחתיו תשעה מרכזי סיוע שונים ברחבי ישראל. המרכזים מספקים תמיכה רגשית עבור קורבנות אלימות מינית ופועלים להעלאת המודעות לעבירות מין וחיזוק הקשרים עם הקהילות בתוכן הם יושבים. (צילום- אקטיבסטילס)

1991

הקרן הוותה שותף מרכזי בהקמת מרכז אדווה, מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. מרכז אדוה בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי ומפרסם אחת לשנה את דו”ח המחקר המקיף ביותר בנושא זה בישראל. (הצילום באדיבות מרכז אדווה)

1992

קשר השתיקה סביב נושא האלימות כלפי נשים במגזר הערבי נשבר, כשהקרן מהווה שותף מרכזי בהקמת נשים ונערות נגד אלימות, ארגון שאחראי על פתיחת המקלט הראשון וקו הסיוע הראשון לנשים ערביות בישראל. בדיעבד מדובר ברגע משמעותי בהתהוות הפמיניזם הערבי בארץ ובקידום ההשפעה של נשים ערביות על קבלת ההחלטות במדינה. (הצילום באדיבות נשים ונערות נגד אלימות)

 

1993

בעקבות עתירה של שדולת הנשים ביטל בג”ץ מינויים של מספר דירקטורים גברים בחברות ממשלתיות ושלח את המשרדים לחפש נשים מתאימות לתפקיד. הפסיקה, שכונתה לימים “בג”ץ הדירקטוריונים”, סיפקה הכרה תקדימית בצדקתה ונחיצותה של האפליה המתקנת ככלי למיגור תופעת אפליית הנשים בישראל.

1994

בזכות עבודת לובי של שתיל תוקן חוק מס הרכוש וניתנו הקלות במס לבעלי קרקעות ערבים בישראל. התיקונים סיימו תקופה של עשרות שנים בהן לכ-80% מהערבים בארץ היו חובות גדולים לרשויות המס עבור הבעלות על קרקעות שעברו בירושה במשפחתם עוד לפני קום המדינה.

 

1995

לאחר שאליס מילר ביקשה להירשם למיונים לקורס טיס ונדחתה בגלל שהיא אישה, היא עתרה לבג”ץ יחד עם האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים וזה הורה לצה”ל להשוות את זכויות הנשים והגברים. בדיעבד פסיקה זו הפכה לאחת המשמעותיות במאבק נגד אפליית נשים בישראל. (צילום- שלומי בן עמי)

1996

לאחר מאבק ממושך של עמותת מנוחה נכונה חוקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית שמאפשר לכל ישראלי להיקבר בהתאם לאמונתו ותפיסת עולמו. החוק תיקן את המצב המעוות שבו לא הייתה בישראל אלטרנטיבה לבתי הקברות הדתיים-אורתודוקסיים והביא לכך שזכויותיו של אדם מכובדות גם במותו. (הצילום באדיבות ארגון מנוחה נכונה, כפ”ס)

1997

בזכות עבודה של הקשת הדמוקרטית המזרחית והארגון סנגור קהילתי, יחד עם ח”כ רן כהן מסיעת מרצ, חוקק חוק הדיור הציבורי שקובע כי דיירי הדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הדירות בהן הם גרים בהנחה גדולה. החוק גם קבע שהכסף ממכירת הדירות ישמש לבניית דירות נוספות.

1998

בזכות עבודה רבה של שתיל חוקק חוק חופש המידע שקובע את זכותו של כל אזרח ותושב בישראל לקבל מרשות ציבורית, בכפוף לכמה מגבלות שנועדו לאזן בין זכות הציבור לדעת ובין ביטחון המדינה ואינטרסים נוספים של המדינה. החוקר הנהיג בישראל את תחילתה של מהפיכת השקיפות. (צילום- תומר אפלבוים)

 

1999

בעקבות מספר עתירות שהוגשו לבית המשפט, בינהן של הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, פסק בג”ץ שהעינויים והטלטולים שמבצע השב”כ לנחקרים ועצורים ביטחוניים מהווים חריגה מסמכותו ושהשירות פוגע בזכות היסוד של הנחקר. הפסיקה אסרה מפורשות על קיום מספר שיטות של עינוי והתעללות במהלך חקירות.

Photo by Kobi Gideon / FLASH90

2000

עאדל ואימאן קעדאן ביקשו לעבור לגור בישוב השיתופי קציר אבל נדחו משום היותם כערבים. יחד עם האגודה לזכויות האזרח הם עתרו לבג”ץ וזה פסק מדיניות החכרת קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה. בית המשפט הסביר שדווקא בגלל שישראל היא מדינה יהודית- עליה לקדש את ערך השוויון.

2001

בעקבות עתירה של הקשת הדמוקרטית המזרחית פסק בג”ץ שלקיבוצים והמושבים אסור להסב את ייעוד הקרקעות החקלאיות שהוחכרו להם בחינם ע”י המדינה לטובת נדל”ן, ושעליהם להחזיר קרקעות אלה ברגע שהן אינן משמשות יותר את ייעודן המקורי. הפסיקה הזו כונתה לימים “בג”ץ הקרקעות”. (הצילום באדיבות האגודה לצדק חלוקתי)

2002

בזכות עבודת לובי של קואליציה שכללה מספר ארגונים, ביניהם שתיל, חוקקה הכנסת את חוק זכויות קרבנות עבירה שקובע כי מי שנפגעו מעבירות פליליות זכאים לקבל מידע על ההליך הפלילי ולהביע עמדה לגביו, וזכאים גם לקבל הגנה פיזית וחסיון בדבר פרטיהם האישיים.

צילמה: דבי קופר

2003

הקרן החדשה לישראל ייסדה את תכנית “בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים” שמטרתה לחשוף ולעקור גילויי הסתה ואלימות במגרשי הכדורגל בישראל. בשנת 2008 התכנית הייתה שותפה בניסוח החוק למניעת האלימות בספורט שקבע כי התנהגות אלימה וגזענית במגרשי ספורט היא עבירה פלילית שדינה שנה בכלא. (צילום- רדאד ג’בארה)

2004

בזכות עבודה של ארגון אדם טבע ודין חוקק חוק שמירת הסביבה החופית שמגן חופי ישראל והשטח הסמוך להם. החוק קובע בין השאר טווח של 100 מטר מקו המין האסור בבניה, ומצריך כל פרויקט נדל”מני במרחק של עד 300 מטר מקו המים קבלת אישור מיוחד.

Photo by Yonatan Sindel / Flash90

2005

בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח בשם פלסטינים שכפריהם נותרו מחוץ לגדר ההפרדה פסק בג”ץ שתוואי הגדר באזור קלקיליה ואלפי מנשה יוזז. זו הייתה הפעם הראשונה שבג”ץ הורה להזיז את הגדר בשל פגיעה בכפרים פלסטינים ובעקבות ההחלטה הגיעו עתירות נוספות של ארגונים כמו בצלם ובמקום.

פלאש 90

 

2006

בזכות מאבק משפטי של האגודה לזכויות האזרח פסק בג”ץ שעל משרד הפנים הישראלי לרשום כנשואים זוגות של גייז שהתחתנו באופן חוקי במדינה אחרת (“בג”ץ טורונטו”). הפסיקה לא התירה אומנים נישואים חד מיניים אבל חייבה את המדינה להכיר בנישואים כאלה שנעשו בחו”ל.

צלם: יוסי זמיר

 

2007

בצלם השיק את פרויקט “חמושים במצלמות” שבמסגרתו חולקו מצלמות וידאו לפלסטינים באזורי עימות. התיעוד הזה עוזר לישראל לשמור על צלם האנוש שלה ע”י חשיפת והצפת עוולות הכיבוש. עימאד אבו שמסייה שצילם את הירי של אלאור עזריה, למשל, עשה זאת עם מצלמה שקיבל מבצלם. (צילום- סלמה א-דיבעי)

2008

בזכות עבודה של הארגונים אדם טבע ודין ומגמה ירוקה חוקק “חוק אוויר נקי” שמטיל שורה של איסורים והגבלים על גופים ומוסדות המזהמים את האוויר בישראל. זהו אחד החוקים הסביבתיים המשמעותיים והמקיפים ביותר שחוקקו בארץ אי פעם, ובעקבותיו נדרשו רשויות מקומיות להכין תכנית להפחתת זיהום האוויר בשטחן.

2009

בזכות עבודה של האגודה לזכויות האזרח עברה בכנסת הצעת חוק שאוסרת על בעלי מועדונים לבצע סלקציה של קהל המבלים ומבהירה שאין להשתמש בתירוצים וטריקים שונים ומשונים כדי להפלות אוכלוסיות שונות. מאז ממשיך הארגון תמורה לשמור על יישום ואכיפת החוק החשוב הזה.

Photo by Zuzana Janku / Flash90

2010

בזכות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם שישה כפרים פלסטינים שתוואי גדר ההפרדה עבר באדמותיהם, פסק בג”ץ שהגדר באזור זה תזוז מערבה. התוואי החדש עדיין עובר בחלקו באדמות חקלאיות אבל השינוי לעומת התוואי המקורי הנו משמעותי וחשוב לרווחת חיי תושבי הכפרים.

פלאש 90

2011

לאחר ששדולת הנשים עתרה לבית המשפט בשם אורית גורן, עובדת ברשת “הום סנטר” שמשכורתה הייתה נמוכה משמעותית מזו של עובד גבר באותו תפקיד, פסק בג”ץ שגורן תפוצה וששכרה ישווה לשכר אותו עובד. הפסיקה פתחה דלת לעובדות נוספות לדרוש שוויון בשכרן.

Photo by Deborah Sinai/FLASH90

2012

בשנה זו הארץ סערה סביב תופעת הדרת הנשים בירושלים אחרי שנשים נעלמו משלטי חוצות ונדחקו לספסלים האחוריים באוטובוסים. בעקבות מאבק מחושך של הקואליציה נגד הדרת נשים קבע היועמ”ש דאז, יהודה וינשטיין, שהדרת נשים מנוגדת לחוק והורה לשרים לפעול בתחומם למיגור התופעה. (צילום- יוסי זמיר)

2013

בעקבות מאבק משפטי של המוקד לפליטים ולמהגרים קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע ש”קטינוּת היא טעם הומניטרי מיוחד” ולכן אסר על כליאת ילדי מבקש מקלט שלא ניתן לגרשם מהארץ. מדובר היה בבשורה דרמטית לכל הילדים והתינוקות שהוחזקו במתקני כליאה עד למועד לא ידוע. (צילום- אביטל גרא)

2014

לאחר מאבק ארוך שנים של המרכז הרפורמי לדת ומדינה קבע המשרד לשירותי דת כי ההפרדה המגדרית בבתי העלמין בישראל היא אסורה ושגם לנשים מותר להספיד את המת. זוהי החלטה היסטורית שהביאה גם להוצאת שלטי ההפרדה בין גברים ונשים מבתי העלמין השונים בארץ.

צילום פלאש 90

2015

אחרי מאבק של ארבעה עשורים ובזכות עתירה של עדאלה פסק בג”ץ שהמדינה חייבת לחבר את בתי הספר בכפר הבדואי אל-סייד שבנגב לרשת החשמל. מאז הפסיקה חוברו ביה”ס נוספים בפזורה הבדואית לחשמל, בתקווה שבסוף לא יישאר ילד אחד שיצטרך ללמוד באפלה.

תמונה באדיבות הארגון

2016

בתום מאבק עיקש בן 27 שנה הצליח ארגון נשות הכותל להביא לכך שממשלת ישראל החליטה על הקמת מתחם תפילה שוויוני לגברים ונשים ברחבת הכותל שישמש את זרמי היהדות הפלורליסטיים. מדובר בהכרה ממלכתית ראשונה מסוגה במנהגי התפילה הרפורמיים והקונסרבטיביים.

צילום מרים אלסטר פלאש 90

2017

מאחר ורק 2% מהמרואיינים בתקשורת בעברית בישראל הם ערבים החליטו עמותת סיכוי, העין השביעית, קבוצת יפעת וקרן ברל כצנלסון לייסד את מדד ייצוג הערבים בתקשורת ולפרסמו מדי שבוע. בזכות המדד נרשם זינוק במספר הערבים שהוזמנו להתראיין, ולא רק בתור “ערבים” אלא כמומחים בתחומם. (הצילום באדיבות עמותת סיכוי)

ומה אנחנו עושים חוץ מלחלק כסף?

הקרן עוזרת לארגונים לשפר את יכולות קידום השינוי חברתי שלהן בעזרת שתיל, הזרוע הביצועית שלנו. שתיל הוא ארגון התשתית המוביל בישראל ואנשיו יודעים לייצר שיתופי פעולה בין ארגונים ולהקים קואליציות שכוח ההשפעה שלהן גדול משל כל ארגון בנפרד. בנוסף, שתיל עוסק גם בקידום שינוי מדיניות באמצעות עבודת לובי ותקשורת.

לאתר של שתיל

מהן המטרות שלנו?

  • שוויון לכל אזרחי המדינה ללא קשר לדת, לאום, גזע, מין או נטייה מינית.
  • הבטחת זכויות האדם והאזרח של כל היחידים, הקבוצות והמיעוטים בישראל.
  • חיזוק הפלורליזם והסובלנות בחברה הישראלית.
  • הגנה על היכולת של מיעוטים לבטא את האינטרסים והזהות שלהם ולקדם זכויותיהם.
  • העצמת החברה האזרחית בישראל ככלי מרכזי לקידום חברה פתוחה.
  • בניה וטיפוח של חברה צודקת החיה בשלום מבית ובשלום עם שכניה.

מהם הקווים האדומים שלנו?

הקרן לא תתמוך בארגונים ש:

  • קוראים ותומכים בחרם כולל על מדינת ישראל. הקרן מתנגדת לתנועת ה-BDS.
  • פועלים להעמדת חיילי צה"ל ובכירים ישראלים לדין בבתי דין זרים.
  • פועלים להכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ריבונית בתוך מדינת ישראל, או להכחשת זכותם של אזרחים ישראלים שאינם יהודים לשוויון מלא.
  • תומכים בהמשך השלטון הישראלי בשטחים שנכבשו ב-67' ובהתנחלויות.
  • מפרים זכויות אדם של כל קבוצה או אינדיבידואל.
  • תומכים או מעודדים אלימות או אסטרטגיות אלימות.
  • משתמשים בשפה גזענית או מסמנים קבוצה כלשהי בשל דתה, גזעה, מוצאה, מינה או הנטיה המינית של חבריה.
  • עוסקים בפעילויות המנוגדות לעקרונותיה או חזונה של הקרן החדשה לישראל.

שאלות
נפוצות
לגבי הקרן
החדשה
לישראל

גם לכם יש שאלה?
שלחו לנו מייל

האם הקרן רוצה לשנות את מדינת ישראל?
האם הקרן תומכת גם בעניים ונזקקים בישראל?
האם הקרן תומכת בארגונים שפועלים להעמיד לדין חיילי צה”ל?
האם הקרן מקבלת מימון ממשלות זרות?

ההיפך הוא הנכון. המטרה שלנו בקרן החדשה לישראל היא לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, את ערך השוויון, את הצדק החברתי במדינה, את זכויות האדם והאזרח של תושבי מדינת ישראל ואת הפלורליזם והסובלנות בחברה שלנו. אלה אינם ערכים שזרים לצביון של מדינת ישראל. מדובר בערכים שמעוגנים במגילת העצמאות על בסיסם הוקמה המדינה ואנחנו בקרן מחויבים לקידומם ולשמירה עליהם, שכן זהו בעיננו מפתח להבטחת ביטחונה של ישראל וקיומה לאורך זמן.

בתור ישראלים ויהודים אוהבי ישראל אנחנו רוצים לחזק את מדינת ישראל ומאמינים שחוסנה של המדינה מורכב לא רק מעוצמה צבאית וכלכלית, אלא גם מסולידריות חברתית, רעות, חתירה לשלום, צדק ושוויון אמיתי.

הקרן החדשה לישראל דבקה בחזון של מדינת ישראל כביטוי ריבוני של הזכות להגדרה עצמית של העם היהודי וכדמוקרטיה המחויבת לשוויון מלא לכל אזרחיה וקהילותיה.

בהחלט. אנו משקיעים מדי שנה מאות אלפי דולרים בארגונים שעוסקים בעזרה לאוכלוסיות מוחלשות, בצדק חברתי וחלוקתי, בצמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות לכולם במדינה. הקרן תומכת בארגונים בכל רחבי המדינה- גליל, נגב, מרכז הארץ, ירושלים ועוד.

יתרה מזאת, הקרן ושתיל היו מעורבים במרוצת השנים גם בהקמה של קואליציות של מספר ארגונים לטובת מטרות משותפות, כמו למשל הפורום לדיור ציבורי, הפורום לצדק חלוקתי והקואליציה להעסקה ישירה (המקדמת העסקה של עובדים באופן ישיר ולא כעובדי קבלן).

הקרן גם תומכת בארגונים הפועלים בקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית על מנת לספק את הצרכים של כל מגזר ולהעצים את האזרחים. מדובר בארגונים הפועלים בקרב מזרחים, יוצאי חבר העמים, יוצאי אתיופיה, חרדים חד הוריות, נכים, קשישים ועוד, וזאת מתוך אמונה שאין דבר כזה אוכלוסיה חלשה אלא רק אוכלוסיה מוחלשת, ושלכל ישראלי וישראלית מגיעה ההזדמנות לאושר, קורת גג, פיתוח קריירה והעצמה אישית.

 

לא. אף ארגון שהקרן תומכת בו אינו פועל למען המטרה הזו, שכן מדובר בקו אדום וברור בקווים המנחים של מדיניות מתן המענקים שלנו: לא תומכים במי שפועל להעמדת חיילי צה”ל ובכירים ישראלים לדין בבתי משפט בחו”ל.

ישנה טעות שנפוצה בישראל- המחשבה כאילו פעילות נגד הכיבוש, נגד פגיעה בזכויות אדם ונגד הרחבת ההתנחלויות היא פעולה נגד מדינת ישראל. הארגונים השונים שהקרן תומכת בהם ופועלים למען מטרות אלה עושים זאת מתוך אהבה למדינה ורצון להסיר מעל ישראל את הגיבנת המוסרית של השליטה בעם אחר.

אותם ארגונים מדברים מול קהלים של יהודים ברחבי העולם ומול נציגי ממשלות של מדינות ידידותיות לישראל במטרה להביא לשחרור העם הפלסטיני מעול הכיבוש ולשחרור העם הישראלי מהמחיר המוסרי, מדיני, כלכלי ודיפלומטי של להיות כובש.

הארגונים האלה אינם רואים בחיילי צה”ל מקור הבעיה אלא סבורים שהחיילים נשלחים למשימות שרובן לא ניתן לבצע באופן מוסרי, מה שהופך אותם לכלי משחק בידי מקבלי ההחלטות במדינה.

למעלה מ-90% מהכסף שהקרן מגייסת מדי שנה מגיע מיהודים וקהילות יהודיות ברחבי העולם. מדובר באוהבי ישראל מארה”ב, קנדה, גרמניה, שווייץ, אוסטרליה, בריטניה ועוד שאכפת להם ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית ורוצים לתרום כדי לסייע לשגשוגם של הדמוקרטיה, השוויון, הצדק והסולידריות במדינה. אלה אנשים שביקרו בישראל פעמים רבות, חלקם אף גרו פה למשך תקופה ורבים מקרובי משפחתם הם ישראלים. התמיכה שלהם בקרן ובארגוניה היא חלק מהקשר החזק ארוך השנים בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, ובזכותם הפכנו להיות הגוף המממן המוביל של החברה האזרחית ושל ארגוני זכויות האדם בישראל.

כ-4% בלבד מהתרומות לקרן מדי שנה מגיעות מהאיחוד האירופי וממספר ממשלות אירופיות. יש לציין שלצד התמיכה בחברה האזרחית ובארגוני זכויות אדם המדינות האלה מממנות ומפעילות פרויקטים מדעיים ומחקריים משותפים עם ממשלת ישראל על משרדיה השונים, ובנוסף תורמות גם לאוניברסיטאות, בתי חולים ומוסדות תרבות שונים בארץ.

דו״חות
כספיים

לעוד דו״חות כספיים

שקיפות היא ערך מרכזי אצלנו בקרן החדשה לישראל. אנחנו מאמינים שעוצמת הארגון תלויה בשקיפות המלאה שהוא מאפשר, וכאן תוכלו להוריד את הדוח הכספי העדכני שלנו. מחפשים עוד שקיפות? לחצו כאן