ל
ת
ר
ו
ם

תרומתך לקרן החדשה לישראל מקדמת מציאות דמוקרטית, שוויונית וצודקת יותר.

כל תרומה מסייעת לנו להמשיך לפעול למען ערכי הקרן. רק ביחד נתרום להגשמת עתיד טוב יותר עבור כולנו.

כיצד אנחנו פועלים

טור דעה

למתווה ההידברות שמציע הנשיא אסור להסכים משתי סיבות עיקריות

עו"ד טליה ששון

19 בפברואר, 2023

רצונו של הנשיא הרצוג להביא להידברות בעניין הרפורמה במערכת המשפט הוא ראוי. אבל את המתווה שהציג אי-אפשר ואף אסור לקבל

כוונות טובות. מתווה חמשת הסעיפים של הנשיא הרצוג להידברות. צילום: נתי שוחט/פלאש90

עד 1 בנובמבר 2022, יום הבחירות לכנסת ה-25, אם היית שואל ברחוב על מה הבחירות הללו מתנהלות, היו אומרים לך: יוקר המחיה והיעדר משילות שבאה לידי ביטוי בהיעדר ביטחון אישי.

מאז השבעת ממשלת נתניהו השישית נרצחים אזרחים בידי פלסטינים כמעשה יום-יום, אך לאזרחינו התחוור לפתע שעד כה הם כנראה לא הבינו את מה שנאמר להם לפני הבחירות – הבעיה המרכזית שלהם היא בכלל הרשות השופטת והצורך ב"רפורמה" משפטית בהולה. אותה "רפורמה" נחשפת מיום ליום במלוא קלונה כהפיכה משטרית מהסוג שמקובל ברפובליקת בננות חסרת חוקה, חסרת מסורת ובעלת הנהגה רקובה ומושחתת.

בטרם אדבר על פתרון המשבר החוקתי אליו דוחקת אותנו הממשלה ברגל גסה, כדאי להבהיר שבנימין נתניהו מבקש להשיג באמצעותה שני עניינים מרכזיים. בלעדיהם, היא שווה בעיניו כקליפת השום: 1. שליטה בוועדה למינוי שופטים כדי שיוכל, לשיטתו, לצאת ממשפטו הפלילי "זכאי" והכתם שנחרת על מצחו ימחק. 2. כדי להשיג את אותו "זיכוי", נדרשת ממשלה יציבה, שלא תהיה לנתניהו אם אריה דרעי לא יהיה שר בממשלתו. ה"רפורמה" בדבר היעדר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד תאפשר מינוי שרים ללא פיקוח בג"ץ, וכך ניתן יהיה להעביר את מינוי דרעי.

כמובן שמתווספים לכך אלמנטים ומניעים נוספים של השותפות הקואליציוניות, אך שני עניינים שתיארתי הם בלב ההפיכה.

בנסיבות הקיימות, כשהעם קם לפתע ונעמד על רגליו האחוריות, לנתניהו, כמו לכל בר-דעת, ברור שה"רפורמה" שהוא המוביל (ולא יריב לוין, עושה דברו) סוללת את הדרך למשבר חוקתי שלא היה כמותו וניתן יהיה לפתור אותו רק בהידברות. ההידברות הזו, שתיקרא פשרה או בכל שם אחר, חייבת, לשיטת נתניהו, לכלול את שני האלמנטים שהזכרתי לעיל: הוועדה לבחירת שופטים ומינוי דרעי. בלי זה, מה עשינו? יאמר ראש הממשלה. לכן, כל הצעת פשרה חייבת להיבחן, מנקודת מבטו, בהקשר של שני האלמנטים הללו. האם הם "בפנים" או לא. ואם לא – אין פשרה.

על מתווה הרצוג

כעת אל הצעת הנשיא הרצוג. למתווה שהציג יש חמישה עקרונות, חלקם נוגעים לבעיות אמיתיות של מערכת המשפט, כמו הסחבת והדחיות בדיונים ובמתן פסקי דין. אך זו לא הבעיה האקוטית עכשיו ואין להתבלבל. אם "ננקה" מהצעת הנשיא את המרכיבים האלה, נמצא בה בדיוק את אותם שני אלמנטים ההכרחיים לפשרה, לשיטת נתניהו. וכאן צריכה לעלות השאלה אם שני האלמנטים האלה הם כה קריטיים עד כדי פסילת מתווה הנשיא על קרבו ועל כרעיו.

נשים שורפות שלטים בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית. צילום: תומר נויברג/פלאש90

תשובתי היא חיובית ובפה מלא. שני האלמנטים שנתניהו מעוניין בהם – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומינוי דרעי – הם פגיעה חמורה בשיטת המשפט הישראלית. הצעת הנשיא בעניין הוועדה היא שלכל רשות תהיה נציגוּת שווה. אך ידוע לנו שכנסת והממשלה – חד הם. גם אם ייקבע שנציג אחד של הכנסת יהיה מהאופזיציה, עדיין יהיו בוועדה חמישה חברי קואליציה מול שלושה שופטי ביהמ"ש העליון. לכך מוסיף הנשיא שני נציגי ציבור שימונו על-ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון. הבעיה היא שמספיק שאחד מהם יחבור לקואליציה כדי שיהיה רוב למינויים בהם יחפוץ ראש הממשלה.

מתווה הנשיא מציע גם ש"תיקון גדעון סער" כך שמינוי שופט לעליון ייעשה רק בהסכמת שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה ושחייב הסכמות בין הצדדים אך נתן לשופטי העליון זכות וטו על מועמד שנראה להם לא מתאים – יבוטל. כך, בהסכמה של שישה נציגים מתוך 11 – קרי: חמישה מהקואליציה ונציג אחד שמונה על-ידי שר המשפטים – יהיה די למנות שופטים לעליון. כל זה עוד לפני שדיברנו על כך שנציג האופוזיציה בוועדה הוא לא פעם אדם ששותף לעמדות הבסיסיות של הקואליציה. המשמעות היא שליטה מוחלטת של נתניהו בוועדה.

ההצעה השנייה של הנשיא – היעדר פיקוח שיפוטי על חוקי יסוד – חמורה לא פחות. נכון שהרצוג מציע שיחוקק חוק יסוד: החקיקה, שיקבע מהו חוק יסוד, אבל עצם הקביעה שלא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד פירושה הוא שניתן באמצעותם לפגוע בעקרון יסוד של מגילת העצמאות – היותה של ישראל מדינה דמוקרטית. לכך אין להסכים בשום פנים ואופן.

איש אינו רשאי להציע לשנות את מגילת העצמאות. אין סמכות כזאת לשום ממשלה. מדינת ישראל הוקמה בשיטה מסוימת, לפי עקרונות יסוד מסוימים המצויים במגילה. זה מעשה עשוי ואין בלתו. אין מדינה "אחרת". ישראל היא דמוקרטיה ותישאר כזאת, וכל שינוי בעניין זה הוא לא חוקתי על פניו. בעניין הזה כבר קבע ביהמ"ש העליון עמדה (ביחס לחוק הלאום) שסמכות הכנסת לחוקק חוק יסוד כפופה למגבלת העקרונות הגרעיניים של המגילה, קרי: היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. לכן עקרונות אלה אינם ניתנים לשינוי. ומי יפקח על "אי שינוי" זה אם לא בג"ץ?

רצונו של הנשיא הרצוג להביא להידברות הוא ראוי. אבל את המתווה שהציג אי-אפשר לקבל.

שתפו את הכתבה

הרשמו לניוזלטר הקרן

הירשמו עכשיו לחדשות הקרן וקבלו עדכונים מחזית המאבקים האזרחיים, הצלחות והישגים ואת מה שלא תמיד מגיע לתקשורת הממוסדת. קחו חלק פעיל במאבק על שמירת וחיזוק אופייה הדמוקרטי של ישראל