מעשי הממשלה מבשרים לאזרחיה שהיא פועלת לשלול מהם את זכויותיהם הבסיסיות. אף שהיא משנה טקטיקה מדי פעם, מטרתה נותרה בעינה: הפיכת ישראל לדיקטטורה, בה ישלוט בנימין נתניהו שלטון יחיד ללא מיצרים.
בלב התוכנית מרובת החקיקות עומדת הוועדה למינוי שופטים כי באמצעותה מתכוון ראש הממשלה למנות במינוי אישי – דרך הוועדה החדשה והשפוטה – את נשיא בית המשפט העליון. אותו נשיא הוא שימנה את הרכב חמשת השופטים בערעור נתניהו נגד מדינת ישראל, אם יורשע בביהמ"ש המחוזי בירושלים; הוא שידאג ששלושה מתוכם, כולל עצמו, יביאו לזיכוי נתניהו, ממנו ייוולד דרייפוס החדש, שיוכיח כי הפרקליטות הפכה למתפרה והמשטרה רדפה אותו על לא כלום. הכוח שיהיה לנתניהו, כמי שעומד מאחורי נשיא העליון וממנה גם את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, יהיה בלתי מוגבל ויוביל אותו לניצחון גם בבחירות הבאות.
נוסף על כך, שיטת הסניוריטי היא היחידה שעומדת בין בית משפט עליון ראוי שהיושרה היא דרכו, לבין בית משפט עליון שפוליטיקאים מושכים בחוטיו. איך נראה מוסד כזה? לא צריך לדמיין. אפשר רק להעיף מבט לעבר הכנסת ולהשפיל עיניים. כדי להגיע אל מטרתו הנכספת, נתניהו ילהטט בין הליכי חקיקה לבין משאים ומתנים לכאוריים אצל הנשיא, עד סוף מושב הקיץ ב-30 ביולי. בינתיים, לפי החוק, עליו להעביר תקציב עד סוף מאי.
"האם על הרשות השופטת להתמיד בשתיקתה גם כאשר מנסים לשנות מן היסוד את מערך היחסים בינה לבין הרשויות האחרות ולפגוע פגיעה משמעותית בסמכויותיה? התשובה היא לא”. אסתר חיות. צילום: יונתן סינדל/פלאש90
החרדים הציבו אולטימטום לתמיכתם בתקציב: פטור גורף משירות בצה"ל. איך יעביר ראש הממשלה את התועבה הזאת? הוא ימנע מבג"ץ מלהתערב בחקיקה על-ידי פסקת התגברות של 61 ח"כים, תוך שהוא מנסה "לשחד" את החיילים שלנו, אולי בהגדלת משכורות ואולי בתנאים והטבות לאחר שישתחררו. הסדר כזה יוציא מכליהם את המוחים. היחס אליהם כשכירי חרב יוציאם בהמוניהם לרחובות ויביא לקריסה נוספת בנכונות לשרת. הנזקים האלה "קטנים" על נתניהו. פגיעה במדינה, אינה עושה עליו רושם רב.
לקראת סוף יולי יעלה נתניהו מהאוב את ועדת השופטים השפוטים, ומשלא ישיג הסכמות אצל הנשיא לביטול שיטת הסניוריטי, יביא את התיקון לחוק השפיטה המונח כבר על שולחן הכנסת. כך, באיבחת יום, תהפוך הצעת חוק השופטים השפוטים לחוק. העתירות נגדו יוגשו כבר ב-1 באוגוסט – שיא הפגרה בבתי המשפט. הנשיאה, אסתר חיות, תחפוץ, ובצדק למנות את 15 שופטי העליון כולם להרכב, אך תתקשה להשיגם. כך או אחרת, יהיה עליה לדון בעתירות עד 15 בספטמבר, ערב ראש השנה. עוד קודם לכן תידרש להימסר עמדת היועצת המשפטית לממשלה והמשיבים לעתירות.
הכל יארך שבועות. חיות תתקשה לקיים דיון כלשהו בחודש ספטמבר רווי החגים, ומועד פרישתה – 16 באוקטובר – ילך ויתקרב. אם כך, מירב הסיכויים שהיא לא תהיה זו שתביא להכרעה בחוק השופטים השפוטים.
מאחר ששר המשפטים, יריב לוין, הודיע כבר שלא יכנס את הוועדה למינוי שופטים בהרכבה הנוכחי, אלא ימתין לשינוי חוק השפיטה, לא ימונה נשיא לעליון עד לכניסת חוק השופטים השפוטים לתוקף. אם ינסו לוין וחבריו לכנס את הוועדה במתכונתה החדשה לאחר אישורה בכנסת, יינתן, כך אני מניחה, צו ביניים על-ידי בג"ץ האוסר על כינוס הוועדה עד להחלטתו בעתירות. אם החלטה כזאת תינתן ותכובד, יעמוד בראש בית המשפט העליון, החל מ-16 באוקטובר, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, שוויתר באצילותו זה מכבר על תואר נשיא העליון, מחמת קוצר התקופה שבה יכהן. פוגלמן עתיד לפרוש באוקטובר 2024. הוא ישמש כממלא מקום נשיא, ולא נשיא, אף שכל סמכויות הנשיא מסורות לו לפי החוק.
"מינוי בידי פוליטיקאים תמיד לוקח בחשבון שיקולים זרים". צילום: אריק מרמור / פלאש 90
קרוב לוודאי ששופרות נתניהו ימקדו אז את התקפתם בשופט יצחק עמית – מי שאמור להתמנות לנשיא העליון, אם שיטת הסניוריטי תישמר – ויטענו שעמית יתנגד לביטול שיטת הסניוריטי (מושא העתירה שלפניהם) מטעמים אישיים. נראה לי שזה אחד הפחים שנתניהו טומן לבית המשפט העליון כדי להביא לביטול שיטת הסניוריטי.
אילו עצתי היתה נשמעת, הייתי מציעה לשופט פוגלמן לחזור בו מהסכמתו שלא להתמנות לנשיא פורמלי, כדי להסיט את האש מעמית ולהפחית מעוצמת הדציבלים של השופרות שייחסו לשופטים מניע אישי בהחלטה החשובה ביותר בתולדות בית המשפט העליון – מניעת פוליטיזציה של בית המשפט העליון עצמו. ייחוס המניע האישי לפוגלמן, יתפוס פחות: מדובר בתקופה של חודשים ספורים. מעבר לכך, פוגלמן כבר הוכיח את טוהר שיקוליו לטובת בית המשפט העליון: הוא הסכים מרצונו הטוב לוותר על מינויו שלו לנשיא, לפי שיטת הסניוריטי, מחמת קוצר משך נשיאותו.
אנו, המוחים, נמלא אוויר את ריאותינו ונדע כי דרך קשה ארוכה ופתלתלה לפנינו. אך על מדינה דמוקרטית ובית משפט עליון ראוי, לעולם לא נוותר.
הכתבה התפרסמה לראשונה בעיתון "הארץ"
עו"ד טליה ששון היא נשיאת הקרן החדשה לישראל לשעבר ויו"ר המועצה הציבורית של הקרן בהווה
שתפו את הכתבה