ל
ת
ר
ו
ם

תרומתך לקרן החדשה לישראל מקדמת מציאות דמוקרטית, שוויונית וצודקת יותר.

כל תרומה מסייעת לנו להמשיך לפעול למען ערכי הקרן. רק ביחד נתרום להגשמת עתיד טוב יותר עבור כולנו.

כיצד אנחנו פועלים

טור דעה

פשרה? קודם שהממשלה תחזור אל מגילת העצמאות

עו"ד טליה ששון

06 בפברואר, 2023

הממשלה טרם הפנימה שמי שנותר עם גבו אל הקיר, מי שעומד לאבד את כל היקר לו, אין לו על מה להתפשר. המאבק על חירותו היא הדרך היחידה שנותרה לו

נשים שורפות שלטים בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית. צילום: תומר נויברג/פלאש90

בהפגנות שמתקיימות במוצאי שבת ישנה סיסמה שהולך ותופס תאוצה על הסטיקרים והכרזות: "נאמנים למגילת העצמאות". המגילה, שהיא ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בידי מועצת המדינה הזמנית (הכנסת), היא המסמך שכונן את ישראל והגדיר את אופייה: מדינה יהודית ודמוקרטית. ההכרזה הינה בעלת מעמד חוקתי בישראל, שכן חלקה האופרטיבי (החלק השני) בו מוקמות רשויות השלטון בישראל (כנסת וממשלה), כפוף לעקרונות היסוד שנקבעו בחלקה הראשון (ההיסטוריה של העם היהודי, מורשתו ותרבותו), וב"אני מאמין" של המדינה שבחלקה השלישי של המגילה.

רק לפני שנתיים הכריע בית המשפט העליון בהרכב 11 משופטיו בחוקיות חוק הלאום וקבע כי הסמכות המכוננת של הכנסת הינה סמכות מוגבלת במובן זה שאינה רשאית לשנות מאופייה הגרעיני של ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית. כעת אומרים גם המפגינים לממשלת הימין, שסמכות החקיקה שלה, כולל בחוקי יסוד, היא סמכות מוגבלת לעקרונות היסוד של המדינה. עוד הם אומרים לממשלה כי מגילת העצמאות אינה ניתנת לשינוי בדיעבד וכי העקרונות שנקבעו בה הוסכמו על-ידי כל חלקי העם ונחתמו פומבית על המגילה עצמה. במלים אחרות: גם את, ממשלת ישראל, הינך מחויבת למגילה ואינך רשאית לסטות מעקרונות היסוד שלה.

הפגנת ענק ברחוב קפלן בתל אביב נגד ההפיכה המשטרית. צילום: אמיר גולדשטיין

מדינת ישראל, בכל תולדותיה, הציבה את מגילת העצמאות בכיתות הלימוד בבתי הספר, לצד תמונת חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. עליה חונכו כאן דורות. עליה נלחמו. על חזונה גם נהרגו באש הקרב. אך הממשלה הנוכחית מפרה את עקרונות הכרזת העצמאות בריש גלי: היא מבצעת הפיכה שלטונית בלתי חוקתית. נכון, היא עושה זאת בלי טנקים, אבל היא כן עושה זאת בחוסר חוקתיות, ועל כך היא הוזהרה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.

לא מעשה של יום-יום הוא, שנשיאת העליון מזהירה את הממשלה על ביצוע חקיקה לפני שזו הגיעה לסיומה. בעצם, לא זכור מעשה דומה ב-75 שנות קיומה של ישראל. חיות נדרשה לכך כדי שלא לשים מכשול בפני עיוור. לצערי, הממשלה אינה עיוורת ומעשיה נעשים במודעות ובכוונת מכוון, כשכל כולם נועדו לצמצם עד למינימום את זכויות האדם שלנו, העם.

החוקים שמקדמת הממשלה נועדו להביא לשלטון יחיד של בנימין נתניהו בראש רשות אחת. כל יתר הרשויות יהיו כפופות לאותה רשות וכך הוא ישלוט בהן – בכנסת, במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק בכללותה, שכולן יהפכו פוליטיות. נוסף על כך, נתניהו מקדם חקיקה הפוגעת קשות בזכות השביתה, זכות יסוד בכל דמוקרטיה, וניסה לפגוע בחופש העיתונות והתקשורת באמצעות הניסיון לבטל את תאגיד השידור הציבורי. לעת עתה, הניסיון הזה הוקפא. אין שום תירוץ פורמלי לניסיונות אלה, למעט שאיפת נתניהו לשלוט בכל אמצעי התקשורת, כעולה ממשפטו הפלילי. ועוד לא הזכרתי את השאיפה המוצהרת לבטל את עבירת המרמה והפרת אמונים, כדי לשחרר את הממשלה והכנסת מביקורת פלילית על מעשי שחיתות שלטונית, הכוונה לצמצם בחקיקה את זכות ההפגנה והמחאה, ועוד היד נטויה.

שר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

השאלה שניצבת עתה לפתחו של העם, ולא הממשלה, היא מה עליו לעשות כדי למנוע מממשלתו לפעול באופן בלתי חוקתי. חשוב להבהיר זאת שוב: אף שנבחרה כדין, מעשיה של הממשלה אינם חוקתיים. כאשר ראש הרשות השופטת מזהירה מפני מעשי הממשלה קבל עם ועדה, המשמעות היא שמעל קידום חבילת החוקים הזו, שתשנה את ישראל לעד, מתנופף דגל שחור. בנסיבות אלה, חובה על כל אזרח לפעול. חלקנו יוצאים להפגנות, חלקנו כותבים מכתבי מחאה ועצומות ומתארגנים בקבוצות. אל לה לממשלה להניח שבכך יתמו מעשי ההתנגדות. כל אחד מהאזרחים יאלץ להחליט על דרכו שלו בנסיבות הללו, בהן לא עמדו אזרחי המדינה מעולם. השאלה העומדת לדיון היא מהן דרכי ההתנגדות הלגיטימיות למעשי ממשלה בלתי חוקתיים ובלתי לגיטימיים?

הצעת ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מעל דפי עיתון זה, להגיע להידברות ופשרה בחסות הנשיא, היא הצעת שווא, עם כל הכבוד. מוטב היה שלפיד יפנה את הצעותיו המעניינות דווקא למי שמבקש לקדם את החקיקה באופן כוחני, דורסני, יהיר ומהיר כפי שלא נראה כאן לעולם, במקום לצד הנפגע, זה שכלפיו מכוונת החבילה הדרקונית הזו. רק כשהממשלה תגיע למסקנה שלקידום החקיקה יהיה מחיר שגם היא לא חפצה לשלם, רק אז ניתן יהיה לדבר על ניסיון להגיע לאיזו פשרה. אלא שהממשלה טרם הפנימה, את מה שכל ילד בגן יודע: אי-אפשר שאחד יקבל הכל ולאחרים לא יישאר דבר. מי שנותר וגבו אל הקיר, מי עומד לאבד את כל היקר לו, אין לו על מה להתפשר. המאבק על חירותו היא הדרך היחידה שנותרה לו.

עו"ד טליה ששון היא נשיאת הקרן החדשה לישראל לשעבר והיום יו"ר המועצה הציבורית שלה

הכתבה התפרסמה לראשונה בעיתון "הארץ"

שתפו את הכתבה

הרשמו לניוזלטר הקרן

הירשמו עכשיו לחדשות הקרן וקבלו עדכונים מחזית המאבקים האזרחיים, הצלחות והישגים ואת מה שלא תמיד מגיע לתקשורת הממוסדת. קחו חלק פעיל במאבק על שמירת וחיזוק אופייה הדמוקרטי של ישראל