איזו אישה הלכה מאיתנו. מרי אן שטיין הייתה פילנתרופית שהייתה מחויבת כל חייה למאבק לשינוי חברתי, ועמדה תמיד לצידן של הקבוצות המודרות בארה״ב, בהודו, במדינות אפריקה וכאן בישראל. בכל מקום מרי אן הביאה לא רק את כספה אלא גם את עצמה, את כולה. מרי אן הייתה פעילה בתנועה חברתית באמריקה של שנות ה 60. היא ניחנה בתובנות רבות מתוך עיסוקה בעומק של אקטיביזם והתנגדות לסוגים שונים של הדרה ודיכוי. אבל הכי הכי מרי אן הייתה חברה שלי, אחות גדולה, מנטורית ושותפה לחזון של שינוי חברתי.
פגשתי את מרי אן לראשונה בקיץ 1994. אני הייתי פעילה טרייה בעולם של שינוי חברתי במסגרת מה שהיה אז אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה. רב מיכה אודנהיימר, המקים והמנהל של העמותה, שלח אותי לפגוש אותה. ידעתי שהיא אמריקאית שדוברת רק אנגלית, והאנגלית שלי, איך לומר, הייתה ממש רצוצה. כשפתחו לי את הדלת במשרדי הקרן החדשה לישראל שם, היא ישבה בכל פעם שהגיעה לישראל. נכנסתי פנימה ונגלתה מולי אישה זקופת קומה בשמלה כחולה, וחיוך רחב על פניה.
"את בטח שולה?", שאלה והתקדמה לעברי, חיבקה אותי כאילו מכירות כבר. ישבנו יחד כשעה ודברנו. לא ממש יודעת איך הצלחנו 'לשוחח' שעה ארוכה באנגלית. מה שידעתי לימים שמרי אן פשוט יודעת להקשיב מעבר למבטא הכבד, מעבר לאוצר המילים הדל. לאורך השנים מרי אן דברה מעט והקשיבה הקשבה פעילה. תמיד תמיד נתנה לי הרגשה שכל מה שיש לי לומר – יש לו ערך ושהיא רוצה לשמוע.
פעם אחת בשיחה עמוקה בקפה בוקר, במקום שהפך למסורת שלנו – בייגל בייט בירושלים, אמרה לי שהשותפות איתי חשובה לה באופן עמוק בשל היכולת שלי לתווך ולהסביר לה באופן שעוזר לה להבין טוב יותר את המציאות של הקהילה האתיופית ואת היחסים של הרשויות לקהילה. אני כמובן האמנתי לה. זה היה החוזה בינינו, לומר מה שחושבים בלי לסנן. כמובן שהיו פעמים שעשיתי לה חיים קשים.
"למרי אן היו גם צדדים לגמרי שטותיים. היינו צוחקות על שטויות בלי סוף" – ד"ר שולה מולא
ברמה הקהילתית מרי אן, באמצעות הקרן שהקימה, קרן מוריה, השקיעה המון בפיתוח מנהיגות קהילתית ובחינוך. קרן מוריה טיפחה מאות רבות של פעילים הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית. מרי אן, בזכות תשומת לב גדולה לקהילות מודרות ביניהן הקהילה האתיופית, אפשרה את הדיון בשאלת הייצוג של הקהילה במוסדות ובצמתים של קבלת החלטות הנוגעות לקהילה. המשאבים שהשקיעה אפשרו תהליך קהילתי מרשים של בניית קואליציה של ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה – שעמדה כשוות קול וייצוג מול מוסדות גדולים כמו הג'וינט, הסוכנות ומשרד לקליטת עליה.
למרי אן היה חזון ברור, שבשביל שינוי מציאות של קהילה מודרת יש צורך בהשקעה בחינוך ובהצמחת מנהיגות.
לאורך השנים הקשר ביננו הפך לקשר הדוק ועמוק. היא הכירה אותי היטב. עד כדי כך הכירה אותי שכשהייתי בהריון בשבוע ה-13 עם בתי השניה, היא ניגשה אליי בסוף הפגישה, חיבקה אותי ואמרה לי באוזן "מזל טוב, תשמרי על עצמך". כמובן שהייתי בהלם מהיכולת שלה לראות חדשות לגמרי טריות אפילו בשבילי! מרי אן הייתה לדודה של ילדיי, ידעה עליהם הכל והקפידה לבקר ולהביא להם מתנות צנועות ומיוחדות. היא תמיד נהגה במודעות ובצניעות באשר ליחסי הכוח בנינו הנגזרים מההבדל המעמדי. אני והיא תמיד הקפדנו לשלם בבית הקפה "תור תור". מפעם לפעם מרי אן דברה בגילוי לב על השפעה של המעמד שלה על מערכת היחסים שלה עם חלק מהאנשים שסביבה. לפני לא הרבה מאוד שנים שיתפה אותי בצער בסיפור שהכאיב לה: היא קבעה עם ארבעה חברים וחברות שהכירה במסגרת הפעולה הפילנתרופית שלה לנסוע יחד לירדן, אך בסוף התכנית בוטלה כיוון שהחברים ביטלו השתתפותם אחד אחרי השני ולכל אחת הסיבה שלה. אולם מרי אן לא הצליחה לבלוע את הסיבות שלהם. היא הייתה מוטרדת מכך שאולי אמרו כן בכלל שלא נעים להם לומר לה לא. היא כאילו בקשה שאשכנע אותה שאין קשר.
דרך הסיפור הזה למדתי שהתשוקה הכי גדולה שלה היא ליצור קשרים סימטריים, מעבר ליחסים של בעלת ממון למבקשי הממון. היא שמה את הממון והידע התנסותי באותה קומה.
בשנים שעבדתי ביוזמה חינוכית שהקימה אחרי שנים שחלמה עליה, "המרכז הישראל לחדשנות בחינוך", התווכחנו ואפילו רבנו המון. אני זוכרת שבסוף, כשהחלטתי שאני עוזבת את התכנית וניהלנו שיחה קשה במיוחד, היא בכתה ואני בכיתי וכשיצאתי מהדלת היא באה אחריי ואמרה לי שאני חייבת לזכור ש"מושלם הוא האויב של הטוב", רצתה לומר שהתכנית לא מושלמת ויש בה הרבה אתגרים ובעיות, אך היא מספיק טובה וראויה להמשך השקעה. זה אכן היה משפט מכונן בשבילי.
למרי אן היו גם צדדים לגמרי שטותיים. היינו צוחקות על שטויות בלי סוף. אני זוכרת את אחת הפעמים שהשתתפנו באירוע חגיגי שכלל ריקודים. היא הייתה ברחבת הריקודים דקות ארוכות וסימנה לי להצטרף. כשהצטרפתי למעגל של רוקדים שרקדו ללא הכרה ריח של זיעה חריפה חנקה אותי שבגללה התרחקתי ואחר כך גם חזרתי לכיסא שלי. היא באה אחריי למשוך אותי שאחזור. אמרתי לה באוזן "האיש הזה ממש מסריח. אני לא יכולה", הוספתי. ואז ענתה לי: "אז מה, תסתכלי עליו הוא חתיך". ובדיוק באמצע המשפט מפסיקים את המוסיקה ונדמה לשתנו שכולם שמעו. הקטע היה לגולת הכותרת של הערב ובכלל שימש אותנו למילת קוד בינינו. היא לא ידעה עברית אבל את המילה חתיך / חתיכה מרי אן שלי ידעה. היא הייתה קוסמת החינוך והשינוי החברתי מרי אן החברה החכמה הרצינית וגם המצחיקה שלי הלכה מאיתנו.
זכרונה יהיה מקור להמשך חתירה לצדק ולשיוויון, לתיקון עולם.
אהבתי אותך בכל ליבי ומעריכה אותך בכל מאודי.
שלך,
שולה מולא
שתפו את הכתבה