כך אנו מתמודדים עם מגפת הפשיעה ברחוב הערבי

כבר קשה לעקוב אחר מספר הקורבנות של מה שנראה כצונאמי של רציחות ברחוב הערבי. עד כתיבת שורות אלו מניין הנרצחים האמיר ל-102 בני אדם מתחילת השנה. המשמעות היא שאין בחברה הערבית ולו משפחה אחת שלא מכירה מישהו שנרצח, שירו על ביתו או שהיה יעד של סחיטה באיומים מצד ארגוני הפשיעה.

אל מול תמונת מציאות זו, תחושת הפחד הופכת לממשית מאי פעם. אנחנו לא יכולים ואף מסרבים להתעלם מהתחושות הקשות האלה של שותפינו בחברה האזרחית הפלסטינית בישראל, של העמיתים שלנו לעבודה, של התומכים שלנו.

אדישות לא יכולה להיות תכנית פעולה, ייאוש לא יכול להיות מפת דרכים. על כן הקרן החדשה לישראל ממשיכה בתמיכתה במאבק הציבור הערבי למען הזכות הבסיסית של ביטחון אישי, ולמען ביטול המדיניות המפלה שהופכת צעירים ערבים לטרף קל למפלצת הפשיעה.

כך פועלת הקרן כדי להתמודד עם המצב:

1. השקעות אסטרטגיות בחברה הערבית
   אנו גאים בשותפות שלנו עם ועד ראשי הרשויות הערביות, שפועל מזה שנים לגיבוש חזית אחידה כנגד ארגוני הפשיעה שמשליטים אימה על התושבים, ואל מול האטימות של משרדי הממשלה שעדיין מסרבים להכיר במצב החירום הלאומי אלו נקלענו. במהלך השנים האחרונות הוועד, בשותפות עם ארגוני החברה האזרחית, מוביל מאבק עיקש בשלוש זירות: א. אל מול משרדי הממשלה לגיבוש תכנית בין משרדית והוליסטית לטיפול בגורמי העומק של מגפת הפשיעה והאלימות. ב. מוביל את המחאה של הציבור הערבי ברחוב. ג. משמיע את קולם של האזרחים הערבים מעל כל במה בעברית בערבית ובאנגלית.

2. ארגון הזירה
   שתיל מבית הקרן החדשה לישראל, נטלה על עצמה תפקיד משמעותי בגיבוש קואליציית הארגונים שניסחה את התכנית האלטרנטיבית למיגור הפשיעה והאלימות וקידמה אותה מול משרדי הממשלה. כמו כן, העמיתים שלנו בשתיל נותנים את הליווי והייעוץ הנדרשים לארגונים ולמנהיגים המובילים את המאבק הציבורי המתמשך ברחוב, ברשת, ומעל דפי העיתונות. בימים אלה אנו רואים עוד שלב בשרשרת המחאות שמובילים ארגוני החברה האזרחית יחד עם ועד ראשי הרשויות תחת הסיסמה "רוצים לחיות" / "بدنا نعيش".

3. שינוי תודעה
   במשך שנים נתפסה בעיית הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי כבעיה של הערבים, דבר שיצר קרקע פורייה לצמיחתן של דעות קדומות ואמירות גזעניות אודות הציבור והתרבות הערבית. רצח של אזרח ערבי היה מתקבל בפיהוק ציבורי במקרה הטוב, והאשמת הקורבן במקרה הרע. על כן, מתוך תפיסה לפיה ללא שינוי תודעתי עמוק וגיוס הציבור היהודי למאבק לא יהיה שינוי משמעותי, אנו תומכים בעבודתם הנחושה של מנהיגים ערבים מכל המגזרים, לרבות מובילי דעת קהל שסירבו לוותר על הזירה התקשורתית העברית על אף העוינות שלה כלפיהם. אלה החליטו לשבור את חומת האדישות וההכחשה ולהוביל סיקור הוגן שמתייחס למחלות הכלכליות והחברתית שהובילו להתפרצות שאנו עדים לה היום. את הפירות של עבודה זו אפשר לראות בכך שהתקשורת העברית נרתמת למאבק, ומסתכלת על המשבר כאל משבר לאומי.

עלינו לזכור ולהמשיך להזכיר שמספר הנרצחים המטורף הזה הוא סימפטום של מחלות רקע שצמחו כתוצאה של שנים של מדיניות מפלה והשקעת חסר בעתיד החברה הערבית בישראל. עלינו מוטלת האחריות להמשיך בתמיכה שלנו בצעדי המחאה, לא רק כדי ללחוץ על הממשלה אלא גם, ואולי בעיקר כדי לשדר מסר של אחדות ושל חוסן אל מול קבלני הפשיעה.

המאבק הזה הוא של כולנו!

קריאה נוספת:

• שתי משטרות לשני עמים:
  רוצים לדעת למה הציבור הערבי מתנגד לכניסת השב"כ לטיפול באלימות ובפשיעה?
• הזכות לא לקבל כדור בראש:
  לוואקום האפליה הממסדית נגד האזרחים הערבים נכנסו ארגוני הפשיעה
• משבר דיור?
  בחברה הערבית המשבר הוא של אפליה בין-דורית