השבוע הודלפה רשימת החטופים החיים והמתים שישראל דרשה שיחזרו בעסקת החטופים ושעל פי פרסומים, חמאס הסכים לה. זו עדות נוספת לכיוון אליו מוביל אותנו נתניהו: עסקה חלקית והפקרת שאר החטופים למות בייסורים בעזה. אפילו לא עסקה הדרגתית בפעימות, אלא עסקה מפקירה ומופקרת שבה מי שלא יחזור עכשיו פשוט לא יחזור.
המחשבה של נתניהו שקו ה"אמצע" בין הרוב העצום בציבור הישראלי שרוצה עסקה מלאה תמורת סיום המלחמה, לבין המיעוט הכוחני שמחזיק אותו קצר, הוא עסקה חלקית שתוריד ממנו את האש – תאפשר את המשך שלטונו בקואליציה הנוכחית (שתעשה קצת רעש אבל תאפשר לעסקה לקרות), ותספק קצת את הציבור הישראלי שרוצה את החטופים בבית – היא תוצר של שנים של חשיבה כאילו כל בעיות העומק ומחלוקת העומק ניתנות לפתרון באמצעות גישת אמצע רדיקלית, בה לכאורה כל צד מתפשר ומוותר אבל בעצם היא נטולת תוכן ממשי וכרורכה בהתפרקות מערכים, כמעט תמיד רק של צד אחד.
תזת המרכז הרדיקלי גורסת שלטובת ה"אחדות" צריך לייצר פשרה, אבל בפועל הפשרה נעשית רק על ידי השמאל כלפי הימין. אבל אין דבר כזה פשרה באידיאולוגיה, ומצבנו הנוכחי הוא אולי העדות לקריסת התיאוריה הזאת, כמו קונספציות אחרות שקרסו מאז 7 באוקטובר ובעצם, גם לפני כן. בימי ההפיכה המשטרית והמחאה נגדה ניסו לשכנע אותנו שאם רק נסכים לוותר על עילת הסבירות (כי יש לבית המשפט העליון עוד כלים), שאם רק נסכים למינוי שופט אחד שיריב לוין חפץ ביקרו (ללא קשר לרמתו המקצועית), שאם רק נסכים לפיצול תפקיד היועמ"ש, עוד קצת ועוד קצת – אז הכל יהיה בסדר.
אבל שום דבר לא היה בסדר. אי אפשר לוותר על זכויות "רק" של חלק מהעם. אי אפשר לפגוע "רק" בחלק מסמכויות בית המשפט העליון. אין דבר כזה חצי הפיכה משטרית, אין דבר כזה חצי חיים, ואין דבר כזה חצי עסקה.
לא מפקירים חיי אדם תמורת פשרה פוליטית. צילום: אבשלום ששוני/פלאש90
הרוב הישראלי מכלל הקשת הפוליטית רוצה בהחזרת כלל החטופים ובסיום המלחמה בעזה (64% מהציבור, לפי סקר "אולפן שישי" האחרון). אנחנו נמצאים במאני טיים: פספסנו רגעים כאלה בעבר וכל רגע כזה עלה לחלק מהחטופים בחייהם ולאחרים בתקופה נוספת של עינויים וסבל. ועם כל יום כזה אנחנו מאבדים מהמוסר, מהחזון הציוני, ומהיהדות השפויה ומקדשת החיים שלנו.
המחשבה שבשביל לאחות את הקרע החברתי, בשביל פשרה פוליטית, אפשר להקריב את חיי חלק מהחטופים, היא טרגדיה. כבר ראינו לא מעט אנשים שלא נאבקו נגד ההפיכה המשטרית בשם ה"אחדות", וחטפו את ההפיכה בלי אחדות. כעת אותם אנשים מנסים לייצר "אחדות" בטענה שהחזרת החטופים היא סוגיה שנויה במחלוקת. איך חיי אדם יכולים להיות שנויים במחלוקת?!
להם, וגם לנתניהו, צריך לומר חד וחלק: המתנו מספיק. אין דבר כזה חצי חיים ואין דבר כזה חצי עסקה. משפחות החטופים והציבור הישראלי מאוחדים סביב הדרישה לעסקה כוללת שתביא את כל החטופים, החיים לשיקום והמתים לקבורה.
ראשי מפלגות האופוזיציה, לעת הזאת הגעתם למלכות, זה הזמן לדרוש הכל. ההיסטוריה לא תסלח אם לא נחזיר את כולם, ואתם שם והכוח גם בידיכם. קחו אותו, החזירו את אנשינו הביתה וסיימו את המלחמה. רק אז נוכל לנסות לחזור להיות אנחנו שוב. אנחנו לא צריכים אחדות מדומיינת. אנחנו צריכים את החטופים בבית.
מנהלת מענקים בקרן החדשה לישראל ומי שאחראית על כל מאמצי הסיוע של הקרן להשבת החטופים הביתה
שתפו את הכתבה