מי שרוצה להבין עד כמה המציאות הפוליטית שלנו היא קיצונית, חייב להכיר את המאבק שסוחב על גבו ילד טרנס בן 9 מגבעת שמואל. זה אולי ישמע קצת פומפוזי, אבל המאבק שלו יכריע במידה רבה את אופי המאבקים הבאים בחברה הישראלית.
תזכורת: לפני כחודשיים גילו הורי תלמידים בכיתה ג' בבית ספר ממלכתי-דתי בגבעת שמואל כי אחד הילדים נולד כנקבה. אל ההורים חברו ארגוני "בוחרים במשפחה" ומפלגת "נעם" לקמפיין אגרסיבי. תחילה הם דרשו שהבן יתלבש כבת, בניגוד להנחיית המערכת הממלכתית-דתית ומשרד החינוך, שהכירו את המקרה והסכימו שהדבר הנכון ביותר עבור הילד הוא קבלתו כבן. לאחר שלא נענתה דרישתם, ההורים עתרו לבית המשפט במטרה להעביר את הילד למוסד אחר (ונדחו) ואף איימו לנטוש את בית הספר. כל זה כמובן תוך בליץ תקשורתי והפגנות. לפני כשבועיים התקפל משרד החינוך והחליט להעביר את הילד באמצע השנה מבית הספר. המשפחה עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד ההחלטה.
הסיפור הזה הוא רק דוגמה לתהליכי העומק בתוך הציונות הדתית. סוגיות כמו המאבק לשוויון מגדרי, קבלה של אוכלוסיות להט"ב והפרדת דת ומדינה הן זירת מאבק מרכזית בין הכוחות הליברליים בישראל לזרם החרד"לי, משום שהן קורעות את הציבור הדתי לשניים. כמו הפמינזים הדתי, גם המרחב הלהט"בי הדתי הלך גדל והפך להרבה יותר קונצנזואלי ב-20 השנים האחרונות. מנושא מושתק במוסדות הציונות הדתי, ארגוני הקהילה הגאה הדתיים הפכו את הסוגייה למדוברת ומקובלת כמעט בכל בית דתי. לא במקרה, מכנים אנשי פורום "קהלת" את הסוגיות הללו "נושאי מספריים". אלו הם נושאים שמפלגים את קהל חובשי הכיפות ולכן הם לא ימהרו לעסוק בהם. זה נכון גם להפלות, מצעדי הגאווה ועוד.
מעל לכל זה יש בסיפור הזה גם ילד, שהגדיר את עצמו כטרנס. הוא רק בן 9 וחבריו לכיתה נטשו אותו בלחץ הוריהם. צילום: נעם רבקין פנטון
גבעת שמואל היא עיר במרכז הארץ שרוב תושביה הם דתיים ליברלים, אמידים ובורגנים, אלו שבמבט מבחוץ היינו מכנים "דתיים לייט" או "דתיים ליברלים". אפשר להניח כי המקרה של הילד בן ה-9 הוא מקרה של NIMBY קלאסי. לעתים ה"אחר" הוא נכה, לעתים חולה טורט ולפעמים ילד שנולד במין שאינו מתאים לו. כך, לשמרנות האינהרנטית של הציבור הישראלי (ופה הציונות הדתית לא שונה בהכרח) נוספת בורות ביחס לטרנסים, ואליה מצטרפת האידאולוגיה האנטי-פרוגרסיבית של החרד"לים. לא סתם טירגטו ארגוני "בוחרים במשפחה" דווקא את גבעת שמואל. הם רצו שהמאבק יתחיל דווקא מהבייס הכי לייט בציונות הדתית.
פערי ידע, החשש מהשונה והלא מוכר, בשילוב עם שמרנות, איפשרו ל"בוחרים במשפחה" "להתגייס" לטובתם של הורי גבעת שמואל ולהפוך מקרה פרטני לאבן בוחן שתזיז את המטוטלת בחברה הדתית כולה. כך הם שואפים לעשות בכל הנושאים שבהם קיים שבר בתוך הציבור הדתי-לאומי. אפשר להניח שבהמשך הם יפנו לעסוק במאבק בנשים הלומדות תורה, בגיוס נשים לצבא או לכל מאבק אחר שבו מצויים החרד"לים בקרב בלימה מול דעת הקהל.
סיפור הילד הטרנס מגבעת שמואל הוא גם ראי למהלכי הקואליציה הנוכחית. לציבור הדתי הליברלי כמעט שאין נציגים בכנסת הנוכחית ולציבור החרד"לי יש יותר כוח פוליטי מתמיכה ציבורית. זוהי דוגמה קלאסית למאבק על דעת הקהל של חובשי הכיפה ומכאן השפעתו על החברה הישראלית כולה. כבת הציונות הדתית, אני אומרת לכם: אם נפסיד את גבעת שמואל – נפסיד את הציונות הדתית כולה.
ומעל לכל זה יש בסיפור הזה גם ילד, שהגדיר את עצמו כטרנס. הוא רק בן 9 וחבריו לכיתה נטשו אותו בלחץ הוריהם. הילד הזה יזדקק לשנים של טיפול כדי לצלוח את ההתעללות באצטלה אידאולוגית הזו מצד ציבור דומם שנגרר אחר פוליטיקאים שמרנים ובורים.
שתפו את הכתבה