דמיינו את עצמכם לוקחים את סבא לבית החולים לטיפול בהול מציל חיים, ובדרככם הארוכה והמפותלת מהכפר בו אתם גרים לבית החולים מעכב אתכם חייל צעיר. הוא אומר שאתם לא רשאים להיכנס ולא מפרט למה למרות שאתם שואלים. אתם מחכים ומחכים בלי לדעת מה קורה ואם יש בכלל מה לעשות עד שאחרי שעות ארוכות של המתנה בחום היוקד של אוגוסט, מגיעה חיילת. היא אומרת לכם שאם אתם רוצים לעבור את השער ולהמשיך אל בית החולים עליכם להתחיל לספר לה מה קורה בתוך הכפר שלכם, או לחילופין מראה לכם תמונה של מישהו שבחיים לא ראיתם ושואלת איפה הוא גר. במילים אחרות היא מנסה לחקור או אפילו לגייס אתכם בזמן שאתם בלחץ להציל את סבא שלכם שבינתיים דועך בחום.
לא, הסצנה הזאת לא לקוחה מעוד דרמה שמאלנית בפסטיבל קולנוע בחו"ל, אלא מציאות שחווים פלסטינים רבים כפי שהיא מובאת שחור על גבי לבן בחוברת העדויות החדשה "ממשל צבאי" שהוציא ארגון שוברים שתיקה.
בשיח הציבורי לא מדברים על המנהל האזרחי, הגוף שאמון על כמעט כל אספקט של ניהול חיי היומיום בגדה המערבית. המנהל האזרחי הוא למעשה הממשלה בשטחים שפועלת בחסות הצבא. חיילים וחיילות הם האחראים בפועל על כל תחומי החיים של פלסטינים, החל מקבלת היתרי בניה לבית המשפחה, דרך אישורי כניסה לישראל לעבודה או לביקור בני משפחה וכלה במתן אישורים לקבלת טיפול רפואי מציל חיים.
בחוברת של שוברים שתיקה תוכלו למצוא עדויות של עשרות עדים ועדות ששירתו במנהל האזרחי ולקרוא מגוף ראשון על המנגנונים שנוצרו לניהול החיים האזרחיים הפלסטינים. העדויות מתארות כיצד הזכויות הבסיסיות ביותר של פלסטינים הפכו למטבע נסחר וכיצד אלימות ביורוקרטית לגאלית, שסמויה בד"כ מהעין, נראית באמת.
הקרן החדשה ישראל גאה לתמוך בארגונים שפועלים יום יום כדי לחשוף את עוולות הכיבוש – שוברים שתיקה, עיר עמים, עמק שווה, יש דין ועוד. הארגונים האלה מרימים לכולנו את המסך מעל מציאות הכיבוש וחושפים את המחיר המוסרי שאנחנו משלמים עליו כחברה ובתור מדינה.
מי שרוצה מדינה דמוקרטית לא יכול לעצום עיניו נוכח שליטה צבאית על מיליוני בני אדם.
לחוברת העדויות החדשה – לחצו כאן.
שתפו את הכתבה