בעצב ובתקווה, משפחתה וחבריה של ויויאן סילבר הקימו ב2024 את "פרס ויויאן סילבר" שיוענק מדי שנה לשתי נשים, יהודייה ופלסטינית, אשר פועלות באופן מעורר השראה או שהפגינו הישגים משמעותיים באחד התחומים המגלמים את העשייה של ויויאן ז"ל:
- בניית שותפות ערבית-יהודית בישראל
- קידום השלום הישראלי-פלסטיני
- קידום נשים למוקדי קבלת החלטות ומנהיגות
במשך יותר מחמישה עשורים, בעין חדה ובלב פתוח, ויויאן סילבר הקדישה את מאמציה ותשוקתה לטיפוח שוויון – בין נשים לגברים, בין ערבים ליהודים, וחתרה באופן פעיל לקידום שלום באזור.
מפעל חייה הוא דוגמה לכוחה של מנהיגות ומגדלור לנשים בכל הגילאים והרקעים. פרס ויויאן סילבר יבטיח שהמורשת שלה המבטאת פעולה, התמדה ותקווה, תימשך גם בעתיד.
הזוכות יבחרו על ידי ועדת פרס ייעודית. כל זוכה תקבל פרס של 15,000 דולר בטקס שיערך בנובמבר מדי שנה.
אנא שלחו את המועמדות עד ה-1 בספטמבר בשעה 23:59.
זוכות פרס ויויאן סילבר בשנת 2024 הן ד"ר רולא הרדל ומאי פונדק על תרומתן המשמעותית לקידום שותפות ערבית-יהודית ושלום.
ד"ר רולא הרדל ומאי פונדק בטקס הענקת פרס לזכרה של ויויאן סילבר – שותפות לשלום ושיוויון
צילם: גלעד קוולרצ’יק
ויויאן סילבר נולדה בוויניפג, קנדה ב-1949 והפכה עוד בנעוריה לפעילה פמיניסטית וחברה בתנועות ציוניות אנטי-מלחמתיות בצפון אמריקה. היא הצטרפה לגרעין של תנועת "הבונים" ויחד עם חבריה היגרה לישראל והקימה מחדש את קיבוץ גזר ב-1974.
ויויאן נעשתה למזכירת הקיבוץ בעידן בו רק נשים ספורות איישו משרה זו בתנועה הקיבוצית. עובדה זו עודדה אותה להתעמק ולפעול לשינוי בסוגיית השוויון המגדרי בתנועה הקיבוצית. היא חקרה וערכה ספר בנושא והקימה את המדור לשוויון בין המינים בתנועה הקיבוצית – מהלך שהצליח למרות התנגדות עיקשת מצד חלקים בתנועה.
לאחר שעברה עם משפחתה לקיבוץ בארי ב-1990, היא העמיקה את המחויבות שלה לערך השוויון והחלה לפעול ולקדם עשייה בין-תרבותית, בין-מעמדית ודו-לאומית. היא מונתה למנכ"לית של מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח (NISPED). המכון הוביל בזמנו, בין השאר, מערכי הכשרה בעזה ובגדה המערבית עבור פעילי שלום ולמען חיזוק החברה האזרחית. ויויאן קיימה ביקורים סדירים בעזה על מנת לפגוש חברים ושותפים לדרך.
ויויאן והפעילה הבדואית אמל אלסאנע-אלחג'וג'. צילום: אלכס פרפורי
לאחר מספר שנים ויויאן והפעילה הבדואית אמל אלסאנע-אלחג'וג' הקימו את אג'יק, שהפך לזרוע של מכון הנגב. השתיים ניהלו במשותף את הארגון כולו לאורך שנים רבות. הייתה זו שותפות אישית, מקצועית ופוליטית בין שתי נשים עוצמתיות ברשות עצמן, שהשכילו ליצור שלם שממשיך לטפח את סך חלקיו.
לאחר "צוק איתן", עוד סבב מלחמתי חסר תכלית בעזה, ולאחר שיצאה לפנסיה, ויויאן הצטרפה לקבוצה של נשים יהודיות וערביות בהקמת "נשים עושות שלום", ארגון אשר קורא להטמיע חלופות מדיניות באופן רשמי, על חשבון פעולות צבאיות, בדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זאת בשיתוף של נשים בשולחנות המשא ומתן וקביעת המדיניות.
לאורך חייה ועד למותה, ויויאן לקחה חלק באינספור יוזמות לקידום שלום, שוויון ועצירה של מעגל הדמים. היא הייתה חברה פעילה בוועדים מנהלים של ארגונים דוגמת: הקרן החדשה לישראל, בצלם, ALLMEP; המשיכה לפעול להקמה, פיתוח והתנדבות בארגוני חברה אזרחית כגון – "בדרך להחלמה" ו"קול אחר".
על מנת לשמור את מורשתה בחיים ולחזק נשים לפעול לאורה וברוחה, משפחתה וחבריה מזמינים אותך, בצער אך עם המון תקווה, לסייע בייסוד פרס ויויאן סילבר שיוענק מדי שנה לשתי נשים, יהודיה ופלסטינית, הפועלות באופן משמעותי באחד התחומים המגלמים את ערכיה ופועלה של ויויאן בימי חייה.
שתפו את הכתבה