אם נהיה מסוגלים לחמול ולהושיט יד

שמי ד"ר יסמין אבו-פריחה, אני מומחית ברפואה פנימית בבית החולים סורוקה וחברת הנהלת הקרן החדשה לישראל.

כשהייתי ילדה והתחלתי לצום בחודש הרמדאן, ההורים שלי הסבירו לי שחלק משמעותי מהצום נועד כדי להזדהות עם אנשים קשי יום ועניים, אשר לא אוכלים יותר מארוחה חמה אחת ביום בסוף יום עבודה מפרך. אמא שלי תמיד הייתה אומרת לי: "כשאת אוכלת ויש מישהו רעב לידך, החובה שלך היא לתת לו את האוכל שלך".

ברמדאן האחרון, לא יכולתי שלא לחשוב בכל יום על הרעב והסבל הנוראי בעזה – על אלה שארוחה חמה רחוקה מהם מרחק שנות אור, על הילדים שנותרו ללא משפחה ואין מי שידאג להאכיל אותם, על ההורים שלא מוצאים מזון לתינוקות שלהם, על הפצועים והקשישים התלויים באחרים כדי לשרוד, ועל כל אלה שיצאו לחפש אוכל ולא שבו. הזכות לחיים, למים ולמזון היא זכות האדם הבסיסית ביותר. היא הבסיס להישרדות ולשמירה על צלם אנוש.

תירמו עכשיו לסיוע ההומניטרי
למען הרעבים ברצועת עזה

אסור לנו להקהות את ליבנו בפני הרעבים רק משום שהם חיים מעבר לחומה, רחוק מהעין ורחוק מהלב. אפילו בתנ"ך, בספר משלי, נכתב: "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ – הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא – הַשְׁקֵהוּ מָיִם".

אין ערך נשגב יותר ממתן אוכל לרעב בזמן מצוקה. אנחנו בקרן החדשה לישראל, אחרי שישה חודשים של סיוע הומניטרי לחברה הישראלית – לרבות מימון סיוע למפונים, מתן עזרה נפשית, תמיכה במטה החטופים ומימון מיגוניות בכפרים הבדואים בדרום – לא יכולים עוד לעמוד מנגד אל מול האסון ההומניטרי המתרחש בעזה, ויוצאים בקמפיין גיוס כספים להעברת סיוע הומניטרי לאזרחים הנזקקים ברצועת עזה. לצורך כך, אנחנו זקוקים לעזרה שלך!

זהו הדבר הנכון והמוסרי לעשות בעת הזאת, למרות, ואולי דווקא בגלל הכאב והאבל הרבים והקשים מנשוא שהחברה הישראלית חווה בחודשים האחרונים. אין דבר אחד בא על חשבון השני. הלב שלנו גדול ורחב מספיק כדי להכיל את הכאב של כל אדם חף מפשע.

גיוס הכספים שלנו ילך ישירות למטבח המרכזי העולמי (WCK) והועד הבינלאומי להצלה (IRC) – ארגונים שפעילותם משלימה; IRC פועל במעל ל-50 מדינות בעולם ומסייע לנפגעים ממשברים הומניטריים לשקם את חייהם באמצעות סיוע בתחומים רבים, בהם שיקום מערכי רפואה וחינוך, בעוד ש-WCK עוסק בהזנת נפגעים באזורים מוכי רעב ומלחמות.

ביום שנהיה אדישים לרעב של אחרים, נדע שהפסדנו את האנושיות שלנו. לעומת זאת, אם נהיה מסוגלים לחמול, להכיר בסבל של הצד השני, לראות בהם בני אדם ולהושיט יד לסיוע, אז נדע שהחל התיקון שלו אנחנו מייחלים.