ציניקן בצמרת / עודה בשאראת

  • 05/07/2017

כבוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הרשה לי להיות כן ולומר לך: אתה ציניקן. מצד אחד אתה תוקף את ארגוני החברה האזרחית במרץ שאינו נופל מהמרץ של מתקפתך נגד הסכם הגרעין עם איראן, ובו בזמן, בלי שמץ היסוס או התנצלות, נדחף בשביל לזכות לקרדיט על הקמת מכון הקרנות לחולי סרטן בצפת

לידיעתך, את המאבק להקמת המכון יזמו התושבים, עם מתנדבים שבראשם עמד ארגון "שתיל", שגם גייס כסף וגם עורר את העניין בכנסת, ובשיתוף עם גורמים רפואיים ניהל מאבק מול הרשויות הרלוונטיות. ובשביל לסבר את האוזן נזכיר, ש"שתיל" הוא חלק מ"הקרן החדשה", שאתה מנהל מלחמת חורמה נגדה (גילוי נאות: אני חבר הנהלת "הקרן החדשה לישראל").


הנה, כבוד ראש הממשלה, מתברר שארגוני החברה האזרחית מניחים מדי פעם את פטיש הרס־מדינת־היהודים ובונים מכון מציל חיים, המשרת מאות אלפי אזרחים, יהודים וערבים, שנדרשו עד עכשיו לנסוע במשך שעות לחיפה או לתל אביב. אבל במקום להודות ל"שתיל" ולקרן החדשה, המכסה על חידלון ממשלתך בענייני הבריאות בצפון, אתה בא וגונב את ההצגה, וממשיך להסית.

במופע ציני דומה שלך חזו עיני כשהתהדרת במעמד של האוכלוסייה הערבית בישראל בנאום שנשאת בקונגרס האמריקאי (הגאווה שלך בערבים אזרחי המדינה הביכה אפילו אותי), ואז, למחרת, פתחת במסע הסתה חסר תקדים נגד האזרחים הערבים. בערבית אומרים: "גם הרג וגם השתתף בהלוויה".

צריך להזכיר כאן, שהחברה האזרחית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. תארו לעצמכם שהדמוקרטיה הישראלית תופקד בידיים הנאמנות של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, הרודף את ארגוני החברה האזרחית עד ספרד, כאילו ההיסטוריה של ספרד זקוקה לעוד אנטי־דמוקרט חשוך כמוהו. אולי הספרדים, שטעמו את טעם התרבות הערבית, יזכירו לאדון הלבן שבא ממרחקים את הפתגם הערבי: "מהחרובים האלה (כמו לפיד) יש לנו בוידעם מלא".


רצוני לומר לך, כבוד ראש הממשלה, שחברה אזרחית, איזה פרדוקס, מחזירה את התקווה בעולם, שלא הכל אבוד בישראל, שבכל זאת יש כאן כוחות דמוקרטיים שזכויות האדם והצדק הם נר לרגליהם. הנה המשוואה: כל אנטישמי אמיתי מתענג למשמע נאומי שרי הממשלה נפתלי בנט, איילת שקד ואביגדור ליברמן. דבריהם עולים בקנה אחד עם תפישותיו הגזעניות כלפי היהודים; מנגד, כל אנטישמי אמיתי שונא את נאומי חגי אלעד, יולי נובק ונציגים נוספים של ארגוני השלום בישראל, מפני שהם מערערים את אמיתותיו הגזעניות.

על כל פנים, אפשר להבין את נתניהו: הוא מסתכל לצד הנקרא שמאל, ורואה ימין מחופש לשמאל, בדמות המחנה הציוני ויש עתיד; הוא מביט אל העולם הערבי ונוכח לדעת, שהעוולות בשטחים הכבושים אינם מעניינים שם איש, אפילו מלת גנאי אחת לא נשמעת; "האיום האיראני", למרות כל מאמצי נתניהו, אינו ממריא, והפלסטינים, הם מדוכאים עד עפר — אפילו על חלומותיהם הם פוקחים עין. כך שכמו כל לאומן ציני וחשוך, ראש הממשלה מפנה את כל מרצו למאבק באויב הפנימי: הערבים בישראל וארגוני זכויות האדם.

"הדמוקרטיה בישראל תחת מתקפה", אמרה אשה אחת, ואני לא מצאתי תיאור נכון מזה למה שמתרחש כאן כעת. הדמוקרטיה הולכת ונעלמת, ואנחנו נותרים עם מדינה לאומנית פנאטית, שאין בה מרחב לדעות אחרות, או ללאומים אחרים. האוויר כאן נעשה מחניק.


(פורסם בהארץ ב-3.7.17)

להיות מעודכן זה להשפיע
 

הרשמ/י לניוזלטר של הקרן, התעדכנ/י בחדשות ובפעילויות הקרן, קח/י חלק פעיל במאבק על שמירת אופיה הדמוקרטי של ישראל וסייע לנו ליצור חברה פלורליסטית וצודקת יותר. 


  • lonis

רבים בישראל המזדהים עם ערכי הדמוקרטיה, נחרדים מול המתקפה הברוטלית על הערכים הללו מצד הממשל וקבוצות אנטי-דמוקרטיות וגזעניות. הקמפיין "לא נסתום את הפה" הוא קריאה ציבורית לכל אותם רבים, לעשות מעשה ולשנות מציאות