הצטרפו אלינו תרמו
הצטרפו אלינו

כשהם הולכים ברחוב לא מזהים אותם,
אבל מה שהם עשו - שיפר את חיי כולנו.

את שנת ה-70 לישראל, אנחנו מציינים עם הניצחונות המרגשים של חמישה גיבורים ישראלים, שהיתה לנו בקרן החדשה לישראל הזכות
להשתתף במאבקיהם. אלה אנשים שיום אחד פשוט קמו ועשו מה שלא נראה הגיוני: הם שינו את המציאות. של כולנו.

מאז הקמת המדינה, אזרחים וארגונים רבים פועלים למען השיוויון, הצדק, והדמוקרטיה בישראל.
הנצחונות וההישגים שלהם נגעו ושיפרו את החיים של כולנו.

חקרו את המפות וקיראו עליהם במסלולי המאבקים השונים -
וצאו לטייל בעקבותיהם!

שביל המאבק המזרחי

בתמיכת הקרן

שביל המאבק המזרחי

הקמת בית הספר קדמה ושימור התרבות המזרחית

בר יוחאי 5, ירושלים / 1994

הקמת בית הספר קדמה ושימור התרבות המזרחית

בר יוחאי 5, ירושלים / 1994

בית ספר "קדמה" הוקם ב-1994 על ידי קבוצה של אקדמאים ואנשי חינוך שרצו לחולל מהפכה: ליצור מוסד  שיאפשר לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך להגיע לבגרות עיונית באזור שבו הם גרים – תוך הקניית חינוך רב-תרבותי כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימוד. אנשי הקשת המזרחית הדמוקרטית, שפעלה בתמיכת הקרן, היו בין החלוצים שהרימו את דגל התרבות המזרחית והקנייתה לדורות הבאים. ב-2015 זכה בית ספר קדמה בירושלים בפרס החינוך הארצי.

למידע נוסף

אתר ״העוקץ״

דרום תל אביב / 2003

אתר ״העוקץ״

דרום תל אביב / 2003

לפני כ-15 שנה הוקם אתר ״העוקץ״ על ידי יוסי דהאן ואיציק ספורטא ששמו לעצמם למטרה לקדם צדק חברתי במדבר האינטרסים של טייקונים ופוליטיקאים, ולהאיר זוויות פחות מדוברות של החיים בישראל. מאז הפך ״העוקץ״ לבמה מקוונת למאות כותבים וכותבות, אקטיביסטיות ומומחים, שמציעים ומציעות את הידע, הניתוח והפרשנות הייחודית שלהם במגוון רחב של נושאים: סוגיות ומאבקים חברתיים, מזרחיוּת, פמיניזם, פוליטיקה, חינוך, כלכלה, היסטוריה, תרבות, שירה ועוד. עם הכותבים באתר במשך השנים נמנו בין השאר: שלי יחימוביץ', חררדו לייבנר, גדי אלגזי, יוסי יונה, יהודה שנהב, יצחק ג'קי אדרי, אורלי בנימין, שלמה סבירסקי ואחרים. ״העוקץ״ מתפרסם גם בערבית, ולצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – קוראים בו גם גולשים וגולשות ממדינות ערב שונות.

למידע נוסף

עמותת פרדס למען דרום תל אביב

קרית שלום, תל אביב / 2006

עמותת פרדס למען דרום תל אביב

קרית שלום, תל אביב / 2006

הפרדס היא עמותה לפיתוח קהילתי בשכונות דרום תל אביב, שהוקמה ב-2006 בתמיכת הקרן, למען חיזוק המבנה הקהילתי-שכונתי בשכונות קריית שלום ושפירא. הפרדס מפעילה תכנית העצמה לנשים חרדיות ומסייעת בהכוונה לתעסוקה ושילובן בשוק העבודה, דואגת לקשישים בשכונות, היא דאגה שיופעלו קווי אוטובוס שמגיעים לשכונת קרית שלום ואף שיפרה את תנאי קופת חולים כללית בשכונה.

למידע נוסף

קואליציית ליבי במזרח

מרכז ענבל / 2009

קואליציית ליבי במזרח

מרכז ענבל / 2009

דוגמה אחת מני רבות לשיתוף הפעולה בין הקרן החדשה לישראל לממשלה, ואף למשרדה של שרת התרבות מירי רגב, שאימץ את דו"חות קואליציית ליבי במזרח הפועלת בתמיכת הקרן.

קואליציית ליבי במזרח הוא ארגון שהוקם ב-2009 כדי לדאוג להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל ולפעול למען העצמתה וביסוסה של התרבות המזרחית. בנוסף, הארגון פועל כדי לחשוף את האפליה המתמשכת כלפי תרבותיות לא הגמונית בישראל ולפעול לקידום מדיניות ציבורית שוויונית שתתבטא בחלוקה מחדש של עוגת המשאבים בתחום זה.

למידע נוסף

חוק הדיור הציבורי

רחבת ההפגנות ליד כנסת ישראל, ירושלים / 1998

חוק הדיור הציבורי

רחבת ההפגנות ליד כנסת ישראל, ירושלים / 1998

בזכות חוק הדיור הציבורי מ-1998, דיירי הדיור הציבורי שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור דירות בשוק הפרטי, יכולים לרכוש מהמדינה את הדירה שבה הם מתגוררים. החוק קודם ביוזמת חבר הכנסת רן כהן ממפלגת מרצ, כששותפים מרכזיים ליוזמה היו הקשת הדמוקרטית המזרחית הפועלת בתמיכת הקרן החדשה לישראל ובסיוע עמותת סינגור קהילתי ושתיל. החוק אמור היה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2001, ותוקפו אמור היה להיות 5 שנים, אך בפועל, רק ב-2013 נכנס החוק לתוקף. ב-2018 אושרה בכנסת הארכת תוקפו של חוק הדיור הציבורי ובכך דייריו יכולים להמשיך ולרכוש את הדירות בהן הם חיים – ובהנחה משמעותית.  הצעד החשוב הבא הוא הפניית תקציבים חדשים לטובת קנייה ובנייה של אלפי דירות חדשות. את המאבק מוביל פורום הדיור הציבורי בתמיכת הקרן. 

תמונה: מארכיון הקרן

למידע נוסף

עמק הצבאים

סמוך לשכונת הקטמונים, ירושלים / 2015

עמק הצבאים

סמוך לשכונת הקטמונים, ירושלים / 2015

במורדות שכונת הקטמונים בירושלים שוכן "עמק הצבאים" – פארק עירוני קסום של טבע פתוח, ובו עדר של כמה עשרות צבאים הרועים להם בנחת בין כרי הדשא. זה לא היה אמור להיות כך. בסוף שנות ה-90 קודמה תוכנית לבנייה אינטנסיבית במקום, אך התארגנות והתגייסות יוצאת דופן של תושבי הקטמונים, יחד עם ארגונים כגון אדם טבע ודין, הקשת הדמוקרטית המזרחית ועמותת סינגור קהילתי, בתמיכת הקרן החדשה לישראל ושתיל – וארגונים ירוקים כמו החברה להגנת הטבע ואחרים – הצליחו לעצור אותה ולקדם את חלופת הפארק הפתוח. בין השאר, על ידי תקדים משפטי בישראל: הגשת התנגדות לתוכנית בשם הצבאים שחיו במקום.

למידע נוסף

אחותי - חנות סחר הוגן

שלמה המלך 4, בתל אביב / 2000

אחותי - חנות סחר הוגן

שלמה המלך 4, בתל אביב / 2000

החנות הקטנה והנעימה במרכז תל אביב מציעה מוצרים שיוצרו על ידי נשים מכל רחבי הארץ – כלי בית, עבודות אומנות, תכשיטים מקוריים ומשחקים בעבודת יד מובחרת – תוך שמירה על תפיסה ייחודית: מרבית הרווחים עוברים אל היצרניות. תנועת אחותי, הנתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל, נוסדה בשנת 2000 על פעילות פמיניסטיות מזרחיות – ויצרה במרכז העיר אי של יופי, איכות והוגנות. אתם מוזמנים.

למידע נוסף

בג"ץ הקרקעות

אזור תעשייה של געש / 2001

בג"ץ הקרקעות

אזור תעשייה של געש / 2001

מדוע ש-3% מהאוכלוסייה יקבל מתנה מהמדינה על חשבון כל שאר האזרחים? שבעה שופטי בג"ץ קבעו פה אחד כי יש לבטל את החלטות מנהל מקרקעי ישראל בעניין הפיצוי לקיבוצים ולמושבים על מכירת הקרקעות החקלאיות שייעודן שונה. בית המשפט קיבל את עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית וקבע כי ההחלטות אינן כדין וכי כבר במועד קבלתן, 1995, לא היו אלה החלטות סבירות. הקשת טענה, כי החלטות המינהל יאפשרו לבעלי הקרקעות החקלאיות, המהווים רק 3% מאזרחי המדינה, לזכות בהטבות גדולות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, תוך פגיעה במרבית אזרחי המדינה. לטענת הקשת הדמוקרטית המזרחית, הטבות אלה פוגעות באוכלוסיות החלשות ומנציחות את אפליית תושבי עיירות הפיתוח והשכונות.

למידע נוסף

הנוער בנתניה מפסיק לשתוק

שיכון דורה, נתניה / 2011

הנוער בנתניה מפסיק לשתוק

שיכון דורה, נתניה / 2011

בעקבות חוק הסלקציה שנחקק ב-2011, התנדבה ורדית אבידן, עורכת דין מטעם ארגון תמורה הפועל בתמיכת הקרן החדשה לישראל, במתנס שיכון דורה בנתניה. מטרת התנדבותה הייתה לעורר מודעות בקרב הנוער שם ולהבהיר לו שאינו חייב לסבול יותר אפליה על רקע של מוצא ועדה במקומות בילוי. במהלך המפגשים, אבידן הבינה שהנוער סובל מסלקציה אכזרית במקום. היא והנערים אספו מידע על מספר מקומות באזור והגישו נגד כולן תביעות פיצויים. מתוך 19 תביעות, הם זכו ב-16.

צילום: דינה שור/פלאש90

למידע נוסף

שביל לוחמי השלום

בתמיכת הקרן

שביל לוחמי השלום

שוברת שתיקה

מסוף ארלוזרוב, תחנה מרכזית ירושלים (איסוף לסיור) / 2004

שוברת שתיקה

מסוף ארלוזרוב, תחנה מרכזית ירושלים (איסוף לסיור) / 2004

פרימה בוביס נולדה בבית דתי-חרדי לזוג הורים חוזרים בתשובה. כבר בילדות היא הבינה שהיא פחות מחוברת לדת מההורים שלה, אבל עדיין הייתה מאוד קשורה אליה. בצבא היא שרתה במנהל האזרחי בשכם ובעקבות כך התפיסה הפוליטית שלה השתנתה. היא חזתה באלימות יהודית נגד האוכלוסייה הפלסטינית וראתה בכך ניגוד וסתירה  לערכים היהודיים עליהם גדלה  והתחנכה. משם התחיל הרצון לשנות ולנסות לעשות את החיים כאן יותר טובים .כיום היא מדריכה סיורים בחברון מטעם ארגון שוברים שתיקה הפועל בתמיכת הקרן החדשה לישראל. כדאי לכם מאוד לפגוש אותה!

למידע נוסף

נשות מחסום Watch

מעבר שער אפרים / 2001

נשות מחסום Watch

מעבר שער אפרים / 2001

מחסום Watch היא תנועת נשים ישראליות שהוקמה ב־2001 בתמיכת הקרן החדשה לישראל. התנועה מתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון ולשלילת זכותם של הפלסטינים לחיות ולנוע באופן חופשי על אדמתם.

פעילות הארגון משקיפות מדי יום במחסומי צה"ל ובבתי משפט צבאיים ומתעדות בדוחות את מראה עיניהן ומשמע אוזניהן בזמן אמת. בשנת 2004 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג המוענק על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל.

למידע נוסף

מקהלת ראנה

יפו / 2016

מקהלת ראנה

יפו / 2016

ראנה היא מקהלה יפואית שחברות בה 20 נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות שמבטאות את הקול את תחושת שותפות הגורל ואת התקווה המשותפת לחיים ולשלום. רפרטואר המקהלה כולל שירים עבריים, ערביים ושירי עם מרחבי העולם. המקהלה פועלת תחת עמותת מרכז פליציה בלומנטל למוסיקה, ששמה למטרה לגלות ולקדם מוזיקאים מוכשרים על מנת לעזור להם לממש את הפוטנציאל המלא שלהם.

למידע נוסף

טקס יום הזיכרון הישראלי פלסטיני

תיאטרון תמונע / 2006

טקס יום הזיכרון הישראלי פלסטיני

תיאטרון תמונע / 2006

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני הוא טקס זיכרון משותף המתקיים בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. האירוע מאורגן על ידי תנועת "לוחמים לשלום" בשיתוף "חוג ההורים – פורום המשפחות" ובשנים האחרונות מתקיים בתמיכת הקרן החדשה לישראל. הוא נערך בפעם הראשונה ב-2006 בתיאטרון תמונע והיה יוזמה של תנועת "יזכור". השנה (2018) התקיים הטקס בפעם ה-13 בגני התערוכה ונכחו בו אלפי אנשים.

בטקס ה-13 השתתף הסופר דויד גרוסמן, חתן פרס ישראל  לספרות וחבר פורום המשפחות השכולות שאיבד את בנו אורי במלחמת לבנון השנייה,. נאומו של גרוסמן גרר מחיאות כפיים נלהבות, כשזה הודיע במהלך הנאום כי הוא מתכנן לתרום את מחצית מכספי הזכייה של פרס ישראל לפורום המשפחות השכולות ולארגון אליפלט, שדואג לילדי מבקשי המקלט. החיבוק בינו ובין מרים פרץ, כלת פרס ישראל אף היא, הראה שהישראליות וחוויית השכול חזקות מהמחלוקת הפוליטית.

למידע נוסף

חיים משותפים בנווה שלום

ישוב נווה שלום / 1972

חיים משותפים בנווה שלום

ישוב נווה שלום / 1972

נווה שלום או וואחת אלסלאם בערבית הוא יישוב קהילתי-שיתופי מיוחד במינו, הממוקם בין ירושלים לתל אביב באזור לטרון. המקום הוקם על ידי יהודים וערבים פלסטינים-ישראלים ב-1972 תחת החזון ליצור יישוב שיהיה מופת לדו-קיום בין העמים. שמו מבטא את התקווה של תושבי הכפר להיות הסנונית שתבשר את השלום.

במקום שמים דגש על חיים שוויוניים ומספר התושבים היהודים זהה למספר התושבים הערבים, והללו מתנדבים בפעילויות משותפות לקידום ההבנה והשלום בין העמים. הקרן החדשה לישראל, תמכה בישוב לאורך שנים רבות ושתיל הזרוע הביצועית של הקרן ייעץ לבית הספר לשלום ששוכן בו.

צילום: מרים אלסטר/פלאש90

למידע נוסף

שרשרת אנושית למען שכנות טובה

כפר קרע / 2014

שרשרת אנושית למען שכנות טובה

כפר קרע / 2014

דמיינו שרשרת אנושית של יהודים וערבים אוחזים ידיים ומפגינים רצון לחיים בשלום זה עם זה בוואדי ערה. חזון אחרית הימים? ממש לא, זוהי מציאות שהתממשה לראשונה ב-2014, בזכות יוזמת "שכנים של שלום" שהקימה יחד עם פעילים ופעילות נוספים/ת   אמנה כנאענה מכפר קרע שבוואדי ערה ושנתמכה על ידי הקרן החדשה לישראל.

צילום: רדאד ג'בארה

למידע נוסף

הקמת בית הספר השיוויוני הראשון

בית הספר הדו לשוני בירושלים / 1998

הקמת בית הספר השיוויוני הראשון

בית הספר הדו לשוני בירושלים / 1998

עמותת יד ביד הוקמה ב-1997, בתמיכת הקרן החדשה לישראל, במטרה לקדם ולפתח חברה משותפת לערבים ויהודים. תוכנית הלימודים בבתי הספר "יד ביד" מושתתת על עקרונות המשקפים את שתי התרבויות והלשונות, ללא יחס מועדף לאחת מהן, ועל חינוך לאוריינות רב-תרבותית ולאזרחות משותפת ושוויונית. העברית והערבית זוכות למעמד שווה בבית הספר והילדים לומדים יחדיו, בשתי השפות. בנוסף ללימודי הליבה המתחייבים בחוק, החגים והימים המיוחדים מצוינים בבתי הספר במועדים השונים בלוח השנה. כל בתי הספר מוכרים ורשמיים, בפיקוח משרד החינוך.
ילדים יהודים וילדים ערבים מתקבלים לכל הכיתות, מגן הילדים ועד לכיתה י"ב. בתי הספר פתוחים לכל השכבות והקבוצות בחברה היהודית ובחברה הערבית, והקבלה אליהם אינה תלויה ביכולת הכלכלית של המשפחה או בעמידה במבחנים ובדרישות כלשהן.

מאז 1998 עמותת "יד ביד" הקימה שלושה בתי ספר: במשגב, בירושלים ובכפר קרע וגם גנים דו-לשוניים בחיפה וביפו. היום בוגרי הגן ביפו יכולים ללמוד גם בשתי כיתות א' הדו-לשוניות, שנפתחו לראשונה ביפו. התוספת האחרונה, נכון לעכשיו, למשפחת "יד ביד" היא גן הילדים החדש שפועל במתחם בית ברל, ומיועד לתושבי השרון והמשולש הדרומי. בנובמבר 2014 נשרפו מספר כיתות בבית הספר הדו לשוני בירושלים וכתובות נאצה רוססו על הקירות ע"י פעילי להב"ה.

צילום: קובי גדעון/פלאש90

למידע נוסף

עמק שווה

אתר עיר דוד, ירושלים / 2013

עמק שווה

אתר עיר דוד, ירושלים / 2013

הסיור הארכיאולוגי של עמק שווה בכפר סילואן ובאתר עיר דוד חושף את העושר התרבותי של האתר ומתאר את החלק שנוטלת הארכיאולוגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובמרקם החיים של הכפר. באתר הארכיאולוגי התגלו שכבות מראשית קיומה של העיר ירושלים ועד ימינו, והוא מהווה מוקד חיכוך פוליטי מרכזי במזרח ירושלים. זהו סיור רגלי, המשלב ביקור בשטחי העתיקות וברחובות הכפר סילואן. עמק שווה עוסק במקומה

צילום: עדי טופיק

למידע נוסף

נוף משותף לצעירי הגליל

בוסתן "נוף משותף" / 2003

נוף משותף לצעירי הגליל

בוסתן "נוף משותף" / 2003

קרן עמרי היא עמותה המפעילה בלב הגליל את המיזם החברתי נוף משותף حيز مشترك, שהוקם ב-2003 לזכרו של החייל עמרי גולדין ז"ל, אשר נרצח בפיגוע במירון, באוגוסט 2002. מגוון הקהילות בלב הגליל הוא רב: כ-48% ערבים מוסלמים, 32% יהודים, 13% דרוזים, ו-7% ערבים נוצרים. היעדר תקציבים ממשלתיים, מרחק מהמרכז והיעדר סולידריות בין הקהילות השונות, יוצרים תנאים אשר לא אפשרו עד כה את מימוש ההבטחה הטמונה במרחב זה. צעירי האזור, נאלצים להשלים עם מחסור ההזדמנויות, חלקם מהגרים למרכז הארץ או לחו"ל. נוף משותף הוא מרחב המצמיח מנהיגים היוצרים יוזמות משותפות ושותפויות אזוריות המקדמות שוויון ושותפות בגליל ובישראל. מה גם שהוא פשוט מקום יפהפה לבקר בו. אתם מוזמנים!

למידע נוסף

קול השלום

רחוב אייבי נתן, הרצליה / 1973

קול השלום

רחוב אייבי נתן, הרצליה / 1973

אייבי נתן היה פעיל שלום וטייס חיל האוויר הישראלי. ב-1969 רכש ספינה וקרא לה ספינת השלום, שעגנה בתל אביב והחל מ-1973 שידרה שידורים פיראטיים הקוראים לשלום בינינו ובין שכנינו הערבים. התחנה השמיעה מוזיקה מודרנית שלא הרבו להשמיע בתחנות הממסדיות באותה תקופה וזכתה לפופולריות רבה . נתן אף רתם את התחנה למבצעים הומניטריים, דוגמת תרומות לנזקקים באזורים מוכי רעב. באוקטובר 1973, בימי מלחמת יום כיפור, הורה נתן להשיט את הספינה לאזור פורט סעיד, משם שידרה התחנה קריאות להפסקת הלחימה וב-1978 שבת רעב למעלה מחודש בדרישה להפסיק את מפעל ההתנחלויות. ב-2011 נקרא על שמו רחוב בהרצליה. אייבי נתן היווה השראה ענקית לפעילי השלום הרבים שפועלים היום בארץ.

בתמונה: ספינת קול השלום. צילום: משה שי/פלאש90

למידע נוסף

מפיצים אור במקום טרור

בית הקברות המוסלמי בהר ציון, ירושלים / 2011

מפיצים אור במקום טרור

בית הקברות המוסלמי בהר ציון, ירושלים / 2011

אל מול פעולות תג מחיר של מתנחלים נגד פלסטינים ופשעי שנאה נוספים המתרבים בשנים האחרונות, הוקם בחג חנוכה תשע"ב 'פורום תג מאיר', הפועל בתמיכת הקרן החדשה לישראל, כדי להשמיע קול של סובלנות, כבוד הדדי ומאור פנים כלפי שכנים, זרים וגרים בתוכנו.

הפורום הכולל מראה את הפנים ההומניסטיות של ישראל: אנשיו תומכים בנפגעי תג מחיר, מבקרים במקומות שנפגעו, עוזרים בשיקומם ומקיימים פעילות נגד גזענות ושנאת זרים.
הפורום מתבסס על התנגדות פעילה לאלימות ולשנאה: רוחנית, חינוכית, מוסרית, משפטית ופוליטית, ניצב מול הגזענות שמכרסמת בחברה הישראלית ומציב לה אלטרנטיבה אנושית.

בתמונה: פעילי תג מאיר מנקים ומשחזרים את בית הקברות המוסלמי בהר ציון שחולל על ידי קיצוניים. 

צילום: יוסי זמיר

למידע נוסף

שינוי תוואי גדר ההפרדה בטול כרם וקלקיליה

בין טול כרם לקלקיליה / 2014

שינוי תוואי גדר ההפרדה בטול כרם וקלקיליה

בין טול כרם לקלקיליה / 2014

ב-2005 עתרה האגודה לזכויות האזרח, הפועלת בתמיכת הקרן החדשה לישראל, בשם ראשי שישה כפרים פלסטינים הממוקמים בסמוך לגדר ההפרדה: ג'יוס, פלאמה, ח'רבת ג'בארה,פרעון, א-ראס וכפר צור. הסיבה: תוואי הגדר ופרקטיקת ה"היתרים", שהצבא החיל על השטח ממערב לכפרים, פגע קשות בזכויות התושבים, בעיקר באפשרותם לגשת לאדמותיהם החקלאיות, לעבדן ולהוביל ולמכור את היבול.

בעיה נוספת שיצר תוואי הגדר, היא יצירת מובלעת מנותקת לחלוטין מהגדה המערבית, מה שיצר מציאות חדשה עבור תושבי חלק מן הכפרים: הם הפכו להיות כפופים למשטר היתרים ביורוקרטי, ותנועתם מהכפר והחוצה אל הערים טול כרם וקלקיליה שובשה קשות. כל מי שאינו תושב הכפר, לא היה רשאי להיכנס אליו אלא בהיתר. הגדר פגעה בפרנסתם ובחיי היום יום של אלפי תושבים. ב-2009 פסק בג"ץ שהתוואי יוסט (בהתאם להצעת מע' הביטחון), כדי לצמצם את הפגיעה בתושבים, אך רק ב-2014, חמש שנים לאחר מתן פסק הדין, פורקה גדר הביטחון והוחזרו אלפי דונמים חקלאיים לבעליהם!

בתמונה: חקלאית פלסטינית בשדה, הגדה המערבית. צילום: נאסר אישתאיה/פלאש90

למידע נוסף

הפגנת ה-400,000 של שלום עכשיו

כיכר מלכי ישראל (כיום רבין), תל אביב / 1982

הפגנת ה-400,000 של שלום עכשיו

כיכר מלכי ישראל (כיום רבין), תל אביב / 1982

מבצע שלום הגליל שהחל בקיץ 1982, נהנה בתחילה מתמיכה רחבה בקרב הציבור בישראל. בעקבות התמשכות הלחימה בלבנון והתרחבות מבצע שלום הגליל למלחמה כוללת, החלה להישמע ביקורת ציבורית הולכת וגוברת על המלחמה. עקבות הטבח שביצעו לוחמי הפלנגות הנוצריות בתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה הגיעה המחאה לשיאה עם הפגנת ענק של תנועת "שלום עכשיו שהתקיימה בספטמבר של אותה השנה בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). תנועת "שלום עכשיו" קראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, להתפטרותו של רה"מ בגין ושר הביטחון אריאל שרון, ולהסגת כוחות צה"ל מביירות. בשנים האחרונות תנועת  "שלום עכשיו" נתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל.

צילום: אוסף ארכיון השומר הצעיר יד יערי

למידע נוסף

שביל החברה הערבית

בתמיכת הקרן

שביל החברה הערבית

כפר עין חוד

עין חוד / 2005

כפר עין חוד

עין חוד / 2005

לאחר מלחמת העצמאות תושבי כפר עין חוד שבצפון לא הורשו לחזור אל המקום שבו חיו (שהפך לאחר כמה שנים לכפר האמנים עין הוד), ולכן נאלצו להקים יישוב חדש במעלה ההר, במקום שרק דרך חתחתים עקלקלה מובילה אליו. השלטונות הישראליים סירבו להכיר בישוב  ולכן תושבי הכפר היו מנותקים מרשת המים, החשמל והכבישים.

ב-1988 קמה בכפר אגודת הארבעים ששמה לעצמה למטרה להביא להכרת יישובים ערביים לא מוכרים בצפון בראשות מוחמד אלהיג'א. בשיתוף  מתנדבים יהודים וערבים, ובתמיכת הקרן החדשה לישראל.  הם יצאו למאבק בן 30 שנה ובשנת 2005, לאחר מאבק ארוך, הוכר הכפר רשמית כיישוב. ביולי 2006, חובר לראשונה הכפר למערכת החשמל בישראל וכיום הוא מושך אליו מטיילים רבים.

צילום: מיה כרמלי

למידע נוסף

הכפר הבדואי ההיסטורי אום-בטין

אום-בטין, הנגב / 2005

הכפר הבדואי ההיסטורי אום-בטין

אום-בטין, הנגב / 2005

בשנת 2005 קיבל הכפר הבדואי שבנגב, אום-בטין, הכרה רשמית מהמדינה, כחלק מהחלטת ממשלה על הקמת מספר יישובי קבע לבדואים. ההכרה הושגה גם בזכות למאבק ציבורי שהובילו שורה של ארגונים ממשפחת הקרן כגון האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, פורום דו קיום בנגב ואחרים. ב-2011 אושרה ליישוב תוכנית מתאר ובהמשך אישרו להקים בו שתי שכונות, בית ספר תיכון ויסודי ואזור תעסוקה. את אום-בטין חוצה נחל חברון בו זורמים שפכים רבים, ובזכות עתירה של פורום דו קיום בנגב, בג״ץ הורה למדינה בשנת 2003 להקים גשרונים לחציית הנחל ברגל או ברכב כדי לאפשר לתושבי אום-בטין חופש תנועה, למנוע סכנות בריאותיות וסכנת טביעה ולאפשר לילדי הכפר הבדואי להגיע לבית הספר בבטחה. בואו לבקר בכפר הבדואי ההיסטורי אום-בטין שבנגב, צפונית-מזרחית לבאר שבע וסמוך לעומר.

בית הספר התיכון אורט באום-בטין. צילום: מיכאל יעקובסון

למידע נוסף

נשות נצרת נגד אלימות

רח' אניס כרדוש, נצרת / 1992

נשות נצרת נגד אלימות

רח' אניס כרדוש, נצרת / 1992

הפעילה הפמיניסטית עאידה תומא-סלימאן, כיום חברת כנסת מטעם חד"ש, הקימה ב-1992 בתמיכת הקרן את עמותת "נשים נגד אלימות" במטרה להיאבק באלימות נגד נשים ערביות בישראל. זוהי העמותה הראשונה שפתחה מקלטים ומוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית ערביות. בהמשך, הורחבה פעילות העמותה גם לקידום זכויות נשים ערביות בציבור ובמוקדי כוח פוליטי, קידום תעסוקה לאקדמאיות ערביות, והעלאת מודעות לזכותן של נשים לתעסוקה. עד היום נחשבת העמותה לגוף פמיניסטי מרכזי הפועל בחברה הערבית בישראל, והיא גם יוזמת ומפרסמת מחקרים בתחומי פעילותה.

נשים נצרתיות. צילום: נתי שוחט/פלאש 90

למידע נוסף

שימור מורשת האריגה הבדואית בידי נשים

לקיה, הנגב / 1991

שימור מורשת האריגה הבדואית בידי נשים

לקיה, הנגב / 1991

צאו לבקר ב"אריגת הנגב" בכפר הבדואי לקיה שבנגב, היכן שנשים בדואיות אורגות שטיחים ובדים מרהיבים כחלק ממיזם שנועד לשמר את מיומנויות האריגה המסורתיות שלהן, להעצים אותן ולספק להן פרנסה. השטיחים של "אריגת הנגב" נארגים בעזרת נולי קרקע מסורתיים על בסיס צמר כבשים טהור הנרכש מרועים מקומיים – בעיצובים יפהפיים. העמותה לשיפור מעמד האישה בלקיה שמריצה את הפרויקט נתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל וזכתה להכרה רשמית כעמותה הבדואית הראשונה בנגב.

למידע נוסף

איך אומרים "גול!" בערבית?

מגרש מבט, רח' בר יוחאי 52, ירושלים / 2014

איך אומרים "גול!" בערבית?

מגרש מבט, רח' בר יוחאי 52, ירושלים / 2014

קבוצת השווים היא קבוצת כדורגל ירושלמית יחידה במינה שמשלבת ילדים בכיתות ה'-ו' מהפועל קטמון ומבית הספר לכדורגל בבית צפאפא. האימונים מתנהלים בעברית ובערבית והילדים יודעים לדבר את שפת הכדורגל המשותפת. מונחים כמו: ״תמסור״, ״תרים״, ״שוער״ שגורים בפי הילדים בשתי השפות. את המונח ״גול״ אין צורך לתרגם. זוהי קבוצה ראשונה מסוגה, ששמה את ערך השוויון במוקד הפעילות . הקבוצה פועלת זו השנה הרביעית, ביוזמה ובתמיכה של פרויקט "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים של הקרן החדשה לישראל". עם שני המאמנים הנהדרים: אמיר אבוקסיס (קטמון) וחסן חוסיין (בית צפאפא).

למידע נוסף

בג"צ קעדאן

קציר / 2000

בג"צ קעדאן

קציר / 2000

עאדל ואימאן קעדאן ביקשו בשנות התשעים לעבור לגור בישוב השיתופי קציר אבל נדחו על ידי ועדת הקבלה. הסיבה? הם ערבים. יחד עם האגודה לזכויות האזרח, שפועלת בתמיכת הקרן, הם עתרו לבג"ץ וזה פסק שמדיניות החכרת קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה. בית המשפט הסביר שדווקא בגלל שישראל היא מדינה יהודית – עליה לקדש את ערך השוויון.

בשנת 2000, לאחר מתן פסק הדין, הוחזרה בקשת בני הזוג קעדאן לוועדת הקבלה של קציר, וזו שוב סירבה לקבלם. פנייה נוספת לבג"ץ  באוגוסט 2007 – יותר מעשר שנים לאחר שהחלו במאבק – הובילה לניצחון: בני הזוג קעדאן קיבלו אישור לבנות את ביתם ביישוב.

צילום: ארכיון הקרן

למידע נוסף

עתיד משותף במדבר

נחל צין 2, ירוחם / 1990

עתיד משותף במדבר

נחל צין 2, ירוחם / 1990

חווה חקלאית משותפת לתושבי ירוחם והכפר הבדואי רחמה, מיזמי תיירות קהילתית יהודית-בדואית ואפילו קורס תפירה מקצועי לנשים – המדבר הישראלי מצמיח שיתופי פעולה מחממי לב.

עמותת עתיד במדבר וקבוצת 'מרקם אזורי', שמורכבת מתושבי ירוחם והכפר רחמה, חברו יחד בסיוע הקרן החדשה לישראל, להקמת "חממה ליזמוּת חברתית" של קהילות בדואיות ויהודיות שכנות. כיום הם מפעילים תוכניות משותפות רבות, ובקרוב תיפתח גם מכינה קדם אקדמית.

הפעילויות כוללות בין היתר יהודים ובדואים שנפגשים בבית עתיד במדבר לשבירת צום סמלית ושיח במוצאי י"ז בתמוז וברמאדן. בשנת 2015, השתתפו בתוכניות של עתיד במדבר יותר מ-22,000 בני אדם.

צילום: באדיבות עתיד במדבר

למידע נוסף

שילוט בערבית

ירושלים / 2002

שילוט בערבית

ירושלים / 2002

מדוע לא כל השלטים העירוניים מופיעים גם בערבית, להזכירנו – שפה רשמית בישראל? ביוני 1999 עתרו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל, הפועלים בתמיכת הקרן החדשה לישראל, לבית המשפט העליון כנגד עיריות תל אביב-יפו, חיפה, רמלה, לוד, עכו ונצרת עילית. מטרת העתירה: הוספת כיתוב בשפה הערבית לכל השלטים המוצבים מטעמן, הרי היעדר הכיתוב בשפה הערבית יוצר אפליה כלפי בני המיעוט הערבי-פלסטיני המתגוררים בערים אלו. בפברואר 2000, לאחר שמיעת טענות הצדדים הוציא בית המשפט צו על-תנאי נגד עיריות אלו, להוציא עיריית עכו, שהסכימה לאמור בעתירה. ביולי 2002 בג"ץ קיבל את העתירה!

צילום: Hanay

למידע נוסף

החלטה 922 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית

כפר קאסם / 2015

החלטה 922 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית

כפר קאסם / 2015

בהמשך ללחץ שהובילו ארגונים רבים ממשפחת הקרן החדשה לישראל וחברי כנסת, התקבלה בסוף 2015 החלטת ממשלה מספר 922 – "לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2016-2020". ההחלטה מורה על שריון של חלק יחסי מתקציב המדינה לאוכלוסייה הערבית, בהתאם לגודלה בכלל האוכלוסייה, ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך. כך למשל, נקבע שתקציב החינוך הבלתי פורמאלי יוקצה ליישובים הערבים על פי שיעורם באוכלוסייה, 25% מתקציב בינוי מעונות יום יוקצה ליישובים הערבים, 40% מתקציב התוספות לשירותי תחבורה ציבורית ועוד. לדוגמה, עד ליישום ההחלטה לא היו אוטובוסים בפיקוח של המדינה בכפר קאסם. סך התקציב שיוקצה מתוקף החלטת הממשלה ב-5 שנות יישומה מוערך על ידי משרד האוצר ב-10 מיליארד ש"ח!

צילום: משה שי/פלאש90

למידע נוסף

סיורים מתוקים מדבש בחג הרמאדן

אום אל פאחם / 2014

סיורים מתוקים מדבש בחג הרמאדן

אום אל פאחם / 2014

חודש הרמאדן בישובים הערבים הוא הזמן שבו הימים הופכים לילות והלילות לימים. חודש שבו ניתן למצוא את הרחובות בישובים הערבים מלאים עד אפס מקום בשעות הקטנות של הלילה, לצד אין ספור דוכני ממתקים שפזורים בצדי הרחובות. מצוות האירוח והזכות להתארח היא אחד מסממני חודש הרמדאן. בארבע השנים האחרונות עמותת סיכוי, הפועלת בתמיכת הקרן החדשה לישראל, מובילה מגוון רחב של סיורים באום אל פאחם ובכפרים ערביים נוספים ברחבי הארץ במסגרת פרויקט "לילות רמאדן". הסיורים עוברים בין בתי התושבים, בין הסיפורים, המאכלים והמסורות השונות. להזמנת סיורים לחצו כאן.

למידע נוסף

קידום השכלת נשים בדואיות בנגב

מכללת ספיר / 1994

קידום השכלת נשים בדואיות בנגב

מכללת ספיר / 1994

אלנוהוד, העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות בנגב, הוקמה ב-1994 במטרה לקדם השכלה בכלל והשכלה גבוהה בפרט של נשים ונערות בדואיות בנגב. ב-1995 היתה לאוניברסיטת "בן גוריון" בנגב בוגרת בדואית אחת, בעוד שבין השנים 1998-2007, הצטרפו בזכות אלנוהוד לבוגרי האוניברסיטה עוד 150 נשים בדואיות! מאז החל הגידול במספר הנשים המשכילות בנגב – גדל גם מספר העמותות המונהגות ע"י נשים בדואיות. מספר הנשים הבדואיות בנגב בוגרות מוסדות להשכלה גבוהה בין השנים 1998-2007, הגיע ליותר מ-700, רבות מהן בוגרות מכללת ספיר. עמותת אלנוהוד חילקה יותר מ- 440 מלגות לסטודנטיות בדואיות, ויותר מ-130 בוגרות של תוכנית המכינה התקבלו ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. חלקן כבר סיימו את לימודיהן והשתלבו כעובדות בקרב הקהילה וחלקן המשיכו ללימודי תארים מתקדמים.

למידע נוסף

מדד הייצוג ערבים בתקשורת

אולפני לונדון וקירשנבאום ערוץ 10, גבעתיים / 2016

מדד הייצוג ערבים בתקשורת

אולפני לונדון וקירשנבאום ערוץ 10, גבעתיים / 2016

אמצעי התקשורת במדינה הציגו את האזרחים הערבים בצורה שלילית או הדירו את ייצוגם כלל במשך שנים רבות. מצב זה השפיע לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים במדינה. כדי להתמודד עם מציאות זו יזמו עמותת "סיכוי" ומגזין "העין השביעית" בתמיכת הקרן החדשה לישראל את פרויקט מדד הייצוג. פרויקט זה, שהושק במרץ 2016, נולד מתוך הבנה כי לתקשורת ההמונים יש השפעה דרמטית על מערכת היחסים של האזרחים היהודים והערבים בישראל: תקשורת ההמונים מעצבת את האופן בו האוכלוסיות היהודית והערבית תופסות אחת את השנייה ואף הופכת לגורם משמעותי שיכול לייצר הסלמה או לתרום ליצירת חברה משותפת ושוויונית.

סיכום מדד הייצוג הערבי בתקשורת העברית לשנת 2017 הצביע על עלייה משמעותית בייצוג האזרחים הערבים בתכניות האקטואליה והחדשות בטלוויזיה וברדיו, במספר רב של פרמטרים ובדיקות לעומת שנים קודמות, בעיקר בתכניות המובילות והנצפות יותר. מבחינה מהותית "לונדון את קירשנבאום" היא התכנית הבולטת בתחום ייצוג הערבים בתקשורת העברית בסיכום 2017 עם נתון דו ספרתי של מרואיינים ערבים.

צילום: משה שי/פלאש90

למידע נוסף

הכפר הבדואי בנגב שניצח וזכה להכרה

בית הספר התיכון אל-הוואשלה, יישוב קסר אל-סיר / 2005

הכפר הבדואי בנגב שניצח וזכה להכרה

בית הספר התיכון אל-הוואשלה, יישוב קסר אל-סיר / 2005

היישוב קסר אל-סיר ובו כ-3000 נפש ממוקם מערבית לדימונה, בשטחו של שבט אל-הוואשלה. הכפר הוכר בשנת 2005 לאחר מאבק ארוך בו השתתפו ארגונים ממשפחת הקרן ובהם המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, הפורום לדו-קיום בנגב, במקום, שומרי משפט- רבנים לזכויות אדם, רופאים לזכויות אדם, ועוד.


עוד טרם ההכרה, ביישוב הוקמה מרפאה לאם ולילד ("טיפת חלב") בעקבות עתירה שהגישה בשנת 1997 עמותת עדאלה. כך הובטח למאות נשים ביישוב שירות חיוני נגיש, ונמנע מצב בו לא הגיעו לבדיקות הריון, הדרכה וחיסונים בשל המרחק ממרפאה וקשיי תחבורה. בכפר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ותיכון הפועלים במבני קבע, ומשרתים את ילדי הכפר ואזורו. בית הספר חסיין אלהוואשלה קרוי על שם אחד ממייסדי היישוב. המאבק על שיפור מערכת החינוך הבדואית נמשך, ובין השאר בימים אלה הוכרע בבג"צ כי יש להקים בבית הספר בקסר אל-סיר וביישובים נוספים תחנות הסעה בטיחותיות מסודרות, כדי למנוע פגיעה בילדים העולים על האוטובוסים או יורדים מהם.

למידע נוסף

שביל הלהט"ב

בתמיכת הקרן

שביל הלהט"ב

אבינוף פרומר והמאבק על התרופה לאיידס

גן הוורדים, ירושלים / 1997

אבינוף פרומר והמאבק על התרופה לאיידס

גן הוורדים, ירושלים / 1997

אבינוף פרומר גילה בגיל 19 שהוא נשא איידס. מאותו רגע ועד היום, המחלה וההתמודדות איתה היו הדברים הכי משמעותיים עבורו. ב-1997 הנהיג פרומר מאבק ציבורי נרחב אשר כלל הפגנות (כולל הפגנה מתוקשרת מאוד בגן הוורדים מול הכנסת), פעילות תקשורתית וקהילתית, פעילות הסברה ציבורית והפעלת לובי בכנסת שכלל ארגון משלחות נשאים לכנסת ותובענה ייצוגית בבית הדין האזורי לעבודה מטעם נשאי הנגיף. פרומר הצליח, לחולל ניצחון תקדימי ומזהיר שהביא לכך שנשאי איידס יהיו זכאים מהמדינה לקוקטייל התרופות. אך המרוויחים הם לא רק נשאי וחולי ה-HIV אלא כולנו, שכן מאבק זה ביסס לימים את מה שאנחנו מכירים היום כ"סל התרופות" עבור כלל האוכלוסיה! גם לאחר הנצחון, פרומר מקדיש את מרצו לפעילות ציבורית לשינוי המודעות למחלת האיידס במסגרת התנדבותית ומקצועית במסגרת "בלה דואגת" – פרויקט ההסברה לקהילה הגאה באגודת הלהט"ב, ולאחר מכן במסגרת הוועד למלחמה באיידס.

למידע נוסף

הפועל קטמון נגד הומופוביה

אצטדיון טדי, ירושלים / 2015

הפועל קטמון נגד הומופוביה

אצטדיון טדי, ירושלים / 2015

באפריל 2015, אירחה קבוצת הפועל קטמון באצטדיון טדי את קבוצת מעלות תרשחיא וניצחה 1:3. בצל החגיגות של אוהדי הקבוצה המנצחת התרחש אירוע יוצא דופן: דגלי הקהילה הגאה הונפו במקום דגלי הקרן המוכרים  במשחק הכדורגל! בדף הפייסבוק של המועדון נכתב: "בתוך כל ההמולה אתמול בטדי, אולי פספסתם את השדרוג שלנו לדגלי הקרן במגרש. בהמשך למאמצי המועדון למאבק בהומופוביה בכדורגל ובכלל, החלפנו את דגלי הקרן בדגלי גאווה עם סמל המועדון כי אצלנו הכדורגל שייך לכולם ולכולן". יוזמה זו של קטמון, שזכתה לתהודה ציבורית ותקשורתית רחבה בארץ ובעולם, מצטרפת לעוד שורה של מיזמים  שהובילה הקבוצה יחד עם פרויקט "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים" של הקרן החדשה לישראל לעידוד הסובלנות למאבק בהומופוביה.

בתמונה:  יו"ר הפועל קטמון, ירון דואק, מעניק את דגל קרן הגאווה מאותו משחק למנכ"לית הבית הפתוח בירושלים

למידע נוסף

הנצחון התקדימי של יונתן דנילוביץ' ובן זוגו

נתב"ג / 1989

הנצחון התקדימי של יונתן דנילוביץ' ובן זוגו

נתב"ג / 1989

יונתן דנילוביץ, דייל אל על, חי עם בן זוגו מאז 1979. חברת התעופה סירבה לבקשתו לקבל כרטיסי טיסה עבור בן זוגו כפי שמקובל באל-על לגבי בני זוג ידועים בציבור. ב-1989 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, הפועלת בתמיכת הקרן, תביעה לבית הדין לעבודה בשם יונתן דנילוביץ נגד חברת אל-על. זו היתה הפעם הראשונה בה הוגשה תביעה לקבלת זכויות שוות עבור זוג להט"בי! התביעה אף היתה חלוצית בכך שהוגשה כשלוש שנים לפני התיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שאסר אפליה בעבודה בשל נטייה מינית.

בהסתמך על התיקון לחוק קבע בית הדין, כי מדיניות אל-על מפלה בשל נטייה מינית ולפיכך היא בלתי חוקית. אל-על ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, ובהרכב מורחב של שבעה שופטים הערעור נדחה. אל-על לא השלימה עם פסיקות בתי הדין לעבודה, והגישה בשנת 1994 עתירה לבג"צ, אך בג"צ דחה את העתירה. בפסק הדין, שעד היום הוא התקדים החשוב ביותר בנושא, קבע בית המשפט העליון ברוב דעות, כי מדיניות אל-על פוגעת בזכות לשוויון והיא פסולה.

צילום: משה שי/פלאש90

למידע נוסף

מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע

שדרות יצחק רגר, באר שבע / 2017

מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע

שדרות יצחק רגר, באר שבע / 2017

ביוני 2017 אירגן הבית הגאה את מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע בהשתתפותם של כ-4000 צועדים. באותה שנה התקבלה החלטה במועצת העיר לקיים מסגרת קהילתית עירונית לקהילה הגאה בעיר, כחלק ממארג הקהילות בה, ולתמוך פיזית בקהילה.

שנה קודם לכן ב- 2016 לא הוקצה סיוע של עיריית באר שבע לאירוע הגאווה. נציגי הבית הגאה בבאר שבע פנו אז למשטרה, והוגשה בקשה לקיים את המצעד בחלק משדרות רגר, שהוא אחד הרחובות הראשיים בעיר, ובו מתקיימות תהלוכות ומצעדים. בתגובה עלו התנגדויות  מצד רב העיר יהודה דרעי ומצד נציגי סיעת ש"ס במועצה נגד  קיום המצעד ברחוב ראשי בעיר.

לנוכח השינוי בעמדת המשטרה פנה הבית הגאה בבאר שבע, במשותף עם האגודה לזכויות האזרח הפועלת בתמיכת הקרן החדשה לישראל לבג"צ, בבקשה להורות למשטרת ישראל להתיר את הצעדה ברחוב הראשי, שדרות רגר. בדיון בבג"ץ, שהתקיים יום לפני המצעד המיועד, קבעו השופטים כי המצעד לא יעבור ברחוב הראשי, אלא יועבר לדרך צדדית. לנוכח החלטת בג"ץ על העברת המצעד למסלול צדדי, הודיע הבית הגאה על ביטול המצעד וקיום הפגנת מחאה במקומו. הפגנת המחאה של הבית הגאה בבאר שבע סוקרה בכל ערוצי הטלוויזיה ובעיתונות הארצית.

ב28 ביוני 2018 יקיים הבית הגאה את מצעד גאווה השני בב"ש שיצעד בשדרות יצחק רגר, ובסיוע הקרן החדשה לישראל.

למידע נוסף

הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים

רחוב הסורג 2, ירושלים / 1997

הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים

רחוב הסורג 2, ירושלים / 1997

לפני 20 שנה, אלפי שנים אחרי שהעיר קמה, הקימה קבוצה קטנה של מתנדבים ומתנדבות את "הבית הפתוח לגאווה וסובלנות" בירושלים: והפכו לכתובת ראשונה, וכמעט יחידה, לחברי הקהילה הלהט"בית ולשוחרי החיים הסובלניים בעיר הקודש (עם פעילויות חברתיות ומרפאה). באוקטובר 2000 הונף מעל הבית, הפועל בתמיכת הקרן החדשה לישראל, דגל הגאווה הראשון בעיר – בלב המדרחוב – (מאוחר יותר עברו משרדי הבית הפתוח למשכן גדול יותר ברחוב הסורג הסמוך בירושלים).  מאז 2002 הוא מארגן את מצעד הגאווה השוקק של ירושלים שהפך לסמל. המקום פתוח בכל ימות השבוע. מומלץ לבדוק באתר (https://www.joh.org.il/calendar) על פעילויות מיוחדות.

למידע נוסף

מקום הרצח של שירה בנקי

מסלול מצעד הגאווה, רחוב קרן היסוד, ירושלים / 2015

מקום הרצח של שירה בנקי

מסלול מצעד הגאווה, רחוב קרן היסוד, ירושלים / 2015

מאז 2002 מארגן הבית הפתוח בירושלים, הפועל בתמיכת הקרן, את מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים: אחד האירועים העוצמתיים והמרגשים ביותר בעיר. במהלך המצעד של שנת 2015 נרצחה שירה בנקי, צעירה בת 15, בדקירות סכין על ידי קיצוני חרדי, ישי שליסל – פחות מחודש לאחר שסיים לרצות 10 שנות מאסר על ניסיון לרצח במצעד של 2005.

שנה לאחר מכן צעדו במצעד 25,000 איש מכל מגזרי החברה ותושבי ירושלים ו-30 חברי כנסת תחת הכותרת "כאן כדי להישאר!" – והפכו אותו למצעד הגאווה הגדול ביותר שנערך בעיר. בנוסף, קבוצת הנערות של הפועל קטמון בכדורגל שינתה את שמה ל-"הפועל קטמון ירושלים – שירה", לזכרה של הנרצחת.

צילום: יוסי זמיר

למידע נוסף

נעימים ונעמות - הקהילה הלהט"בית יוצאת מהארון

כיכר רבין, תל אביב / 1979

נעימים ונעמות - הקהילה הלהט"בית יוצאת מהארון

כיכר רבין, תל אביב / 1979

אחד האירועים הפומביים הראשונים של הקהילה ההומו-לסבית בישראל היה הפגנה בכיכר מלכי ישראל שהתקיימה ב-17 ביולי 1979, שנת הקמתה של הקרן החדשה לישראל, על ידי האגודה לשמירת זכויות הפרט – (אשר בשנים שלאחר מכן תהנה מסיוע ותמיכה של הקרן) בהשתתפות הומואים ולסביות יהודים מהעולם. באותן שנים החוק בישראל עדיין אסר "מעשי סדום" ורק בודדים הצטרפו לקריאה לשוויון, אבל ברבות השנים הפך הקול הקטן לקול איתן.

למידע נוסף

קבוצת הכדורגל הגאה "ריינבול"

אצטדיון רמת גן / 2012

קבוצת הכדורגל הגאה "ריינבול"

אצטדיון רמת גן / 2012

יהודי, נוצרי ומוסלמי עולים על המגרש. מי יבעט בכדור? קבוצת הכדורגל ריינבול תל אביב הוקמה לפני 6 שנים כדי ליצור מסגרת חברתית תומכת ומאחדת לקהילת הלהט"ב בארץ. המכנה המשותף לכולם הוא אהבת הכדורגל. בקבוצה יש יותר מ-100 חברים – יהודים, נוצרים, מוסלמים, בעלי זהויות מיניות מגוונות מכל הקשת הלהט"בית וגם מחוצה לה, המשחקים יחדיו באופן חברי משחקי ידידות ספורטיביים פעמיים בכל שבוע בטורנירים פנימיים. בשנים האחרונות מובילה הקבוצה בשיתוף ובתמיכת הקרן , ההתאחדות לכדורגל , הפועל קטמון וגופים נוספים פעילויות לעידוד סובלנות ו לקהילת הלהט"ב בישראל ולמאבק בהומופוביה.

צילם גלעד קוולרצ'יק

למידע נוסף

מהומות וויגסטוק

גן העצמאות / 1998

מהומות וויגסטוק

גן העצמאות / 1998

ב-1995 התכנסו מאות להט"בים בתל אביב למסיבת רחוב כדי לאסוף כסף לארגון "בלה דואגת" הנאבק באיידס.  המאורע המכונן הזה, פסטיבל וויגסטוק, היה אבן הפינה למה שבעתיד יתפתח למצעדי הגאווה בתל אביב וירושלים!

ב-1998, כשהשתתפו באירוע יותר מ-2,500 איש, החליטה המשטרה לפזר אותו באמצעו – מה שזכה לכינוי "מהומות וויגסטוק". 200 מהמשתתפים (מתוך כ-3,000), בהובלת דראג קווינס וטרנסג'נדרים, החלו להתעמת עם השוטרים וחסמו רחובות – מה שהוביל לעימות חזיתי ואלים. העובדה שחלק מהשוטרים עטו על עצמם כפפות גומי עוררה סערה ציבורית בישראל, והיתה לסמל בוטה להומופוביה מצד הממסד.

במצעד הגאווה שחל חודש לאחר מכן, שחזרו הצועדים את המסלול שעשו מפגיני הוויגסטוק.

צילום: עיתון מעריב (מויקיפדיה)

למידע נוסף

דנה מנצחת!

כיכר רבין (בו קפצו למזרקה משמחה) / 1998

דנה מנצחת!

כיכר רבין (בו קפצו למזרקה משמחה) / 1998

ישראל תמיד היתה חלוצה בתחומים רבים, וב-1998 היא קבעה תקדים חדש: בפעם הראשונה בתולדות תחרות האירוויזיון, עלתה על הבמה זמרת טרנסג'נדרית. זו היתה דנה אינטרנשיונל, שנבחרה לייצג את המדינה עם השיר "דיווה".

דנה גרפה את המקום הראשון בתחרות – מה שהוביל להט"בים ורבים אחרים לקפוץ באושר למזרקה בכיכר רבין; הקנה לישראל את הזכייה השלישית שלה; והיה לאבן דרך ארצית ובינלאומית בהכרה והלגיטימיות של להט"בים בכלל וטרנסג'נדרים בפרט.

למידע נוסף

אמא יש רק שתיים

משרד הפנים, תל אביב / 2001

אמא יש רק שתיים

משרד הפנים, תל אביב / 2001

בשנת 1999 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל (באמצעות עו"ד הדס תגרי) עתירה לבג"צ בשם רותי, ניקול ומתן ברנר-קדיש נגד שר הפנים. זאת בשל סירובו לרשום את ניקול כאם המאמצת של מתן. במאי 2000 קיבל בג"צ ברוב דעות את העתירה, והורה למשרד הפנים לרשום את ניקול כאם שנייה של מתן.

לאחר מתן פסק הדין ביקש שר הפנים לקיים דיון נוסף בעניין. נשיא בית המשפט העליון נענה לבקשה, וקבע, כי הרכב מורחב של שבעה שופטים ידון בסוגיה. במקביל, ביקש משרד הפנים לעכב את הרישום עד למתן פסק דין בדיון הנוסף. אך השופט ברק דחה את הבקשה, והורה למשרד הפנים לבצע את הרישום ללא דיחוי נוסף. ביולי 2001 נרשמה ניקול כאמו השנייה של מתן, וכך גם מבחינת משרד הפנים למתן יש שתי אמהות!

בצילום: רותי קדיש וניקול עם ילדיהן. צילום: ענר גרין

למידע נוסף

השביל הפמיניסטי

בתמיכת הקרן

השביל הפמיניסטי

מסורבת הגט ששברה את קשר השתיקה

בית החולים שערי צדק / 2016

מסורבת הגט ששברה את קשר השתיקה

בית החולים שערי צדק / 2016

"רק הקירות יודעים מה עובר עלייך". שני פאלוך נולדה וגדלה באוסטרליה. בגיל צעיר, בתחילת הלימודים שלה, היא הכירה את מי שהפך לבעלה ואבי ילדיה, התאהבה בו, סיימה ללמוד ועלתה לארץ. במשך המון שנים ד"ר פאלוך חיה בשני עולמות. מצד אחד כבר הפכה לרופאה מצליחה ונחשבת, שמצילה בעיקר נשים, גידלה עם בעלה שלושה ילדים ושידרה שהכל ממש בסדר. מצד שני, רק היא ידעה איזה מחיר היא משלמת. בשלב מסוים הבינה שהיא חייבת להפרד מבעלה המתעלל ופתחה בהליך גרושים. מכאן מצאה את עצמה בסרט אימה בו היא הפכה למסורבת גט שנלחמת בכל המערכות האפשריות. "הראו לי גבר שמסרב לתת גט ואני אראה לכם גירושים מלוכלכים. הראו לי גבר שמסרב לתת גט ואני אראה לכם גבר מתעלל", כתבה בפוסט פומבי בפייסבוק תוך כדי מאבק מתיש במערכת בתי הדין הרבניים. רק אחרי מאבק קשה וכמעט בלתי אפשרי היא הצליחה לקבל גט ולתת תקווה גדולה למסורבות גט ועגונות רבות אחרות בישראל!

למידע נוסף

חילוניות ודתיות נגד הדרת נשים בבית שמש

דרך יצחק רבין 2, בית שמש / 2012

חילוניות ודתיות נגד הדרת נשים בבית שמש

דרך יצחק רבין 2, בית שמש / 2012

בינואר 2012, בשיא מתקפת ההדרה של נשים חילוניות ודתיות ממרחבים ציבוריים בעיר בית שמש, התאספו 200 נשים תושבות העיר לפעילות מחאה יצירתית במיוחד, פלאש מוב נשים שרקדו לצלילי Don't stop me now של להקת Queen! יוזמת המחאה , תושבת בית שמש ופעילה חברתית מירי שלם, כיום מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית, וזוכת פרס יפה לונדון יערי המוענק בכל שנה לנשים פעילוֹת חברתיות ע"י קרן יפה לונדון יערי והקרן החדשה לישראל.

"בית שמש עלתה לכותרות בהקשרי הדרת נשים , בין אם על רקע מדרכות נפרדות, או סיפורה של הילדה נעמה מרגוליס שהותקפה בעיר ע"י גברים", מספרת מירי שלם ומוסיפה: "רצינו להביא קול אחר של נשים המתנגדות להדרה דתית בעיר, אוהבות לחיות בבית שמש, ולא חוות את המתיחות הדתית בכל רגע. אנחנו מקוות שהקליפ הזה יצליח להסביר שבבית שמש חיה חברה אזרחית עם חוסן מאוד גדול. אני לא יודעת אם בכל עיר אפשר היה לעשות את זה".

למידע נוסף

נשים נבחרות למועצות דתיות

ירוחם / 1988

נשים נבחרות למועצות דתיות

ירוחם / 1988

ב-1988 קבע בג"צ בפסק דין שקדיאל, בעתירה אליה הצטרפה האגודה לזכויות האזרח הפועלת בתמיכת הקרן החדשה לישראל, כי אין להפלות נשים במינוי הרכבי מועצות דתיות. בכל ההיסטוריה של המועצות הדתיות נבחרה רק אישה אחת, סמדר גרוס, כיו"ר מועצה דתית בכפר סבא, וכהונתה נמשכה 9 חודשים בלבד. אך בשנת 2014 מינה לראשונה נפתלי בנט (אז השר לשירותי דת) אישה לתפקיד ממונה על מועצה דתית: לאה ביטון מעכו החלה לכהן כאחת משני ממונים על המועצה הדתית בעיר. זוהי רק ההתחלה.

צילום: לאה שקדיאל / צילום מתוך Youtube

למידע נוסף

שימור מורשת האריגה הבדואית בידי נשים

לקיה, הנגב / 1991

שימור מורשת האריגה הבדואית בידי נשים

לקיה, הנגב / 1991

צאו לבקר ב"אריגת הנגב" בכפר הבדואי לקיה שבנגב, היכן שנשים בדואיות אורגות שטיחים ובדים מרהיבים כחלק ממיזם שנועד לשמר את מיומנויות האריגה המסורתיות שלהן, להעצים אותן ולספק להן פרנסה. השטיחים של "אריגת הנגב" נארגים בעזרת נולי קרקע מסורתיים על בסיס צמר כבשים טהור הנרכש מרועים מקומיים – בעיצובים יפהפיים. העמותה לשיפור מעמד האישה בלקיה שמריצה את הפרויקט נתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל וזכתה להכרה רשמית כעמותה הבדואית הראשונה בנגב.

בתמונה: נשים נצרתיות. צילום: נתי שוחט/פלאש 90

למידע נוסף

נשים מבשלות עסק

רחוב כורזין, נחלאות ירושלים / 2011

נשים מבשלות עסק

רחוב כורזין, נחלאות ירושלים / 2011

פרויקט נשים מבשלות עסק קם בחסות תנועת אחותי וארגון קול האישה, הפועלים בתמיכת הקרן החדשה לישראל, למען העצמה כלכלית של נשים. הפרויקט מספק מענה לנשים על ידי שימוש בכישורי הבישול שלהן והפיכתם למקור הכנסה עבורן. טעים! בקרו אצל רימון עג'מי, בשלנית שגרה בנחלאות! להזמנת ארוחות וביקור במקום: 0506754367.

בתמונה: רימון עג'מי. צילום: ארכיון הקרן

למידע נוסף

נשות נצרת נגד אלימות

רח' אניס כרדוש, נצרת / 1992

נשות נצרת נגד אלימות

רח' אניס כרדוש, נצרת / 1992

הפעילה הפמיניסטית עאידה תומא-סלימאן, כיום חברת כנסת מטעם חד"ש, הקימה ב-1992 בתמיכת הקרן את עמותת "נשים נגד אלימות" במטרה להיאבק באלימות נגד נשים ערביות בישראל. זוהי העמותה הראשונה שפתחה מקלטים ומוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית ערביות. בהמשך, הורחבה פעילות העמותה גם לקידום זכויות נשים ערביות בציבור ובמוקדי כוח פוליטי, קידום תעסוקה לאקדמאיות ערביות, והעלאת מודעות לזכותן של נשים לתעסוקה. עד היום נחשבת העמותה לגוף פמיניסטי מרכזי הפועל בחברה הערבית בישראל, והיא אף יוזמת ומפרסמת מחקרים בתחומי פעילותה.

בתמונה: נשים נצרתיות. צילום: נתי שוחט/פלאש 90

למידע נוסף

בג"צ מאשר תפילת נשים בכותל

הכותל המערבי, ירושלים / 2000

בג"צ מאשר תפילת נשים בכותל

הכותל המערבי, ירושלים / 2000

הכותל הוא מקום פולחן יהודי. אם כך, לא ראוי שכל יהודי ויהודיה יהיו רשאים להתפלל בו? ארגון נשות הכותל, הפועל בתמיכת הקרן החדשה לישראל, נאבק על מנת לאפשר חופש דת וחופש פולחן לנשים יהודיות בכותל המערבי, ורואה במאבקן בהדרת הנשים – שליחות. הקבוצה נאבקת על זכותן של נשים להתפלל בקבוצה ובקול, לקרוא בתורה, להניח תפילין ולהתעטף בטליתות בחלק הידוע כ"עזרת הנשים" בכותל המערבי.


בשנת 2000 פסק בג"ץ שיש לאפשר את תפילת נשות הכותל, תוך שהוא מותח ביקורת על פעולתן של הוועדות הפעלו כנגדן, והורה לממשלה "לקבוע את ההסדרים והתנאים המתאימים, בגדרם תוכלנה העותרות לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי".

צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

למידע נוסף

כדורגל נשים

פרדסיה / 2016

כדורגל נשים

פרדסיה / 2016

מיכל רביץ לוריא, שחקנית נבחרת ישראל לשעבר (ושיאנית ההופעות) מנהלת את מחלקת הנשים של מועדון הכדורגל "הפועל פרדסיה" לנשים וילדות ומקדמת ללא הרף את ענף כדורגל הנשים והילדות בישראל. "יש לנו שתי קבוצות של ילדות, ושתי קבוצות של נשים. בקבוצה המקצוענית יש נשים שבאות מכל הארץ: אישה ערבייה, יהודייה-דתית, אמהות ל-3, סטודנטיות, אפילו מעמק יזרעאל מגיעות עד אלינו כדי לשחק", אומרת רביץ לוריא בהתרגשות, "בקרב נשים ישנה מודעות ורצון לשחק, אבל בגלל מחסור בתקציבים, אין הרבה איפה".


נשים כדורגלניות צופות בכדורגל בבית יחד עם המשפחה ומגיעות למגרשים לעודד את הקבוצה שלהן, ומחקרים מראים שכשיש יותר נשים במגרשים יש בהם פחות אלימות וגזענות ויותר סובלנות. "ספורט קבוצתי וחינוך לשיתוף פעולה זה כלי לחיים" לוריא מוסיפה, "זה הדבר הכי חשוב למדינה שלנו". צאו לצפות במשחק משותף של אמהות ובנותיהן!

צילום: רדאד ג'בארה

למידע נוסף

בית הספר הדתי לחינוך פמיניסטי

בית ספר פלך בירושלים / 1967

בית הספר הדתי לחינוך פמיניסטי

בית ספר פלך בירושלים / 1967

בית הספר פלך נוסד בשנת 1967 על ידי הרב שלום רוזנבליט ורעייתו פנינה, שחיפשו לבתם מסגרת מתאימה. הזוג רוזנבליט חפץ בבית ספר שיחנך לעולם דתי שישלב מחויבות לעולם ההלכה, אך גם להשכלה רחבה, נאורות ופמיניזם. לאחר עזיבתם לקחה את המושכות פרופ' אליס שלוי, מקימת שדולת הנשים ולימים כלת פרס ישראל, וחברת הנהלה בקרן החדשה לישראל, והיא זו שהפכה את פלך לבית ספר ניסויי מוכר.

במשך השנים פלך בית הספר החלוץ בהוראת תלמוד לבנות ובהוראת תכניות ייחודיות בלימודי נשים, יידיש, תיאטרון ואמנויות פלסטיות – כולן ברמה מוגברת. עד היום, פלך מתמחה בפיתוח תכניות לימודים בין תחומיות במדעי הרוח ובשילוב לימודי הקודש והאומנויות. התלמידות מתחנכות מתוך אהבת הדעת, להרחבת אופקים ולסקרנות אינטלקטואלית.

בתמונה: אליס שלוי מייסדת בית הספר פלך

למידע נוסף

ויקי קנפו ומחאת האמהות החד הוריות

מצפה רמון / 2003

ויקי קנפו ומחאת האמהות החד הוריות

מצפה רמון / 2003

ב-2 ביולי 2003, לאחר ששר האוצר דאז בנימין נתניהו החליט לקצץ באופן דרסטי את ההשקעה ברווחה, ובין השאר את הקצבאות הנמוכות ממילא של האמהות החד הוריות, לקחה ויקי קנפו את דגל ישראל והתחילה ללכת ברגל מביתה במצפה רמון למשרד האוצר בירושלים.

מאות אזרחים, אמהות חד הוריות נוספות הצטרפו למסע הרגלי בן 205 הקילומטרים של האם החד הורית הנחושה, שלוותה על ידי פעילי שתיל וארגונים בתמיכת  הקרן – והמדינה כולה עקבה אחריו וקיבלה ממנו השראה. לפתע מצוקתו של פלח אוכלוסייה מושתק, המונה יותר 150 אלף משפחות חד הוריות, הגיע לכותרות וללבה של ישראל.

צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

למידע נוסף

החוק למניעת הטרדה מינית

כנסת ישראל, ירושלים / 1998

החוק למניעת הטרדה מינית

כנסת ישראל, ירושלים / 1998

בסוף שנות ה-80, במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הוכנס לראשונה לספר החוקים של מדינת ישראל המונח "הטרדה מינית". אבל רק עשור לאחר מכן, ב-1997, בעקבות מאמר של הפעילה והחוקרת הפמיניסטית אורית קמיר, עלה שלב המאבק לחקיקת חוק נפרד למניעת הטרדה מינית.

ב-1993 הובילה חברת הכנסת יעל דיין, במקביל לפעילות השוטפת של ארגוני נשים שפעלו בתמיכת הקרן החדשה לישראל, מהלך בכנסת שחשף עלייה במודעות ביחס לנושא ההטרדה במינית בישראל. לפי נתוני המשטרה, ב-95% מהמקרים, המוטרדות הן נשים. רק חמש שנים לאחר מכן, המאמצים המשותפים נשאו פרי, והחוק למניעת הטרדה מינית אושר בשנת 1998.

בתמונה: יעל דיין, 1986. צילום: משה שי/פלאש90

למידע נוסף

אמנה כנענה למען נשות הכפרים

כפר קרע / 2004

אמנה כנענה למען נשות הכפרים

כפר קרע / 2004

את עמותת "למענך" הקימה אמנה כנאענה ב-2004 שפעלה בסיוע הקרן החדשה לישראל, יחד עם נשים נוספות מכפר קרע, במטרה לקדם ולשפר את חיי הנשים הערביות בכפר קרע ובאזור ואדי ערה, על ידי פעילות במישור הקהילתי, המשפחתי והאישי. העמותה אף הייתה שותפה, לצד ארגונים נוספים, בהקמת ארגון “מרבד ירוק” הפועל כדי לאגד בעלי עסקים יהודים וערבים ולקדם תיירות, יוזמות חינוכיות וכלכליות באיזור וואדי ערה.

למידע נוסף

הטובות לטיס!

הטכניון בחיפה / 1995

הטובות לטיס!

הטכניון בחיפה / 1995

"תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים?" שאל נשיא המדינה עזר וייצמן את אליס מילר, "ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".

נשיא המדינה כמובן טעה. הכל החל ב-1994, בעת שמילר היתה סטודנטית לאווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. לאחר שצה"ל לא איפשר לה לגשת למיונים לקורס טיס רק בשל העובדה שהיא אישה, היא עתרה לבג"צ  יחד עם האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, הפועלים בתמיכת הקרן.


מה שהחל במעונות בטכניון הסתים בפסיקה פורצת דרך: בג"צ הורה לצה"ל להשוות את זכויות הנשים והגברים. מאז, 33 נשות צוות-אוויר סיימו את הקורס, והן משרתות כטייסות, נווטות ומכוננות בחיל!

בתמונה: אליס מילר בבית המשפט העליון. צילום: שלומי בן עמי

למידע נוסף

מי אנחנו?

הקרן החדשה לישראל נוסדה ב-1979 על ידי ישראלים ויהודים מהתפוצות מתוך הבנה שלצד שמירה על בטחונה של המדינה חשוב גם לחזק את אופייה הדמוקרטי – ברוח מגילת העצמאות. כי דמוקרטיה זה לא רק ללכת לקלפי, דמוקרטיה נשענת על אזרחים פעילים שמשפיעים על המקום בו הם חיים. ב-40 שנות קיומה הקרן החדשה לישראל שיפרה את מרקם החיים בישראל במגוון רחב של תחומים בזכות פעילים וארגונים אזרחיים הפועלים בתמיכתה.

הקרן החדשה לישראל מגייסת מדי שנה כ-30 מיליון דולר מיהודים וישראלים ברחבי העולם כדי לתמוך בארגונים בתחומי זכויות אדם, צדק חברתי וכלכלי, חברה משותפת ומאבק בגזענות, חופש דת, החברה הערבית בישראל וארגונים שמקדמים שיח דמוקרטי. הקרן נמצאת בחזית העשייה החברתית גם באמצעות שתיל, גוף שהקרן הקימה התומך ומייעץ לאלפי ארגונים ומיזמים ופועל יחד איתם כדי להגשים את חזונם החברתי.

להיות מעודכן זה להשפיע

הרשמ/י לרשימת הדוור שלנו, התעדכנ/י בחדשות ובפעילויות הקרן וקח/י חלק פעיל
במאבק של שמירת אופייה הדמוקרטי של ישראל