חזרה

בשביל ישראל: הפרק השלישי

צילום: ענר גרין

“עוד לפני שנולדתי כבר הוגדרתי כטעונת טיפוח”
לאורך ארבעים שנות קיומה, הקרן החדשה לישראל פועלת למען קידום השוויון והצדק בחברה הישראלית. חשוב לנו שתכירו את פעילותנו, לכן יצרנו פרויקט ייחודי ואינטראקטיבי שיאפשר לכן/ם לגלות את ההישגים והניצחונות של הקרן והארגונים הנתמכים על ידה – דרך העיניים בסרטים מרגשים, ודרך הרגליים עם מפות טיולים ראשונות מסוגן. אנו גאים להציג את הפרק השלישי בסדרה:

קלרה יונה-משומר גדלה כילדה מבריקה בשכונת הקטמונים בירושלים, התקבלה לתיכון בויאר היוקרתי ושם חוותה משבר שהביא אותה לימים להקים את בית-הספר “קדמה”, שנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל בשנותיו הראשונות. “כשהתחלנו, אחוז הזכאות לבגרות בקטמונים היה אפסי. כיום, בין 80-85 אחוזים מתלמידי התיכון הם בעלי בגרות מלאה.
‘בשביל ישראל’ הפרק השלישי: לצפייה לחצו כאן

לא בכל יום יוצאת ילדה משכונת הקטמונים המוזנחת של שנות החמישים בירושלים, מתקבלת ללימודים בתיכון אליטיסטי בו לומדים ילדי העשירים של העיר, ומחליטה בבגרותה להקדיש את חייה לצמצום פערים חברתיים ולהעלאת קרנה של מורשת יהדות המזרח. זהו בדיוק סיפורה של קלרה יונה-משומר (59), ממייסדות מפעל החינוך המזרחי של עמותת “קדמה”, ששמה לה למטרה לפתח אלטרנטיבה חינוכית ראויה בשכונות מצוקה ובעיירות פיתוח.

היא בת למשפחה בת שמונה נפשות. אביה, שעלה בגיל 18 מלוב, עבד כשוטר. אימה, שעלתה ארצה מתימן בגיל שמונה ונישאה בהיותה בת 15 בלבד, עבדה בניקוי בתים. המשפחה הגדולה התגוררה בבית קטן של שני חדרים השייך לדיור הציבורי. “מצבנו הכלכלי בבית לא היה מזהיר אבל מה שהציל אותי ושידעתי שיוציא אותי מהשכונה היה היותי תלמידה מצטיינת בבית-הספר היסודי השכונתי, המאירי”, היא מספרת. ואכן, מכל המחזור בבית-ספרה התקבלו רק היא ונערה נוספת לתיכון בויאר היוקרתי, שבו למדו בעיקר ילדי השכונות המבוססות של עיר הבירה.

עם סיום שירותה הצבאי היא השלימה בגרויות, נרשמה לאוניברסיטה העברית ועשתה שני תארים. לימים, בעקבות פגישה עם ד”ר שלמה סבירסקי – סוציולוג ופעיל חברתי (וכיום מנהלו האקדמי של מרכז אדוה הפועל בתמיכת הקרן), נרתמה קלרה ליוזמתו להקמת מערכת חינוך אלטרנטיבית בשכונות, וכך הוקמה עמותת “קדמה – לשוויון בחינוך ובחברה בישראל”. העמותה שמה לה למטרה להעניק חינוך עיוני ברמה גבוהה ביותר לבני שכונות ועיירות פיתוח, השם דגש גם על מורשת יהודי המזרח.

“מתחילת הדרך הרשויות השונות התנגדו להקמתם של תיכוני קדמה”, היא מספרת, “אבל לא התכוונו לוותר בקלות. לא רציתי שעוד ילדים יחוו הנצחה אי שוויונית כזאת לאורך כל חייהם. במסגרת תוכנית הלימודים פנינו גם להחזיר את הגאווה לילדי עדות המזרח במוצאם והצלחנו לאתר חומרים היסטוריים מקיפים ומרגשים על מורשת יהודי המזרח, שלא נלמדו מעולם במערכת החינוך הממלכתית והפכו אצלנו ללימודי ההיסטוריה”.

מעבר לתמיכה ב”קדמה”, הקרן תומכת בשלושת העשורים האחרונים בארגונים המקדמים שיח ומאבק מזרחי בישראל כמו הקשת המזרחית הדמוקרטית, פורום הדיור הציבורי, מרכז תמורה, ארגון אחותי, קואליציית לבי במזרח, תיקון, ממזרח שמש ורבים אחרים. התמיכה ניתנת למאבקים בנושאים מגוונים ורבים: מאבק בעד חינוך שוויוני ואיכותי עבור ילדים ובני נוער בפריפריה, מאבק לשיקום הדיור הציבורי, מאבק באפליה נגד מזרחים בקבלה לעבודה ובמקומות בילוי – שהוביל לחקיקת החוק נגד סלקציה ב-2011, חלוקה צודקת של משאבים ציבוריים בתחום התרבות והחינוך, הכוונה בשוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות ועוד.

נשמח אם תיכנסו לאתר ‘בשביל ישראל’ כדי להכיר את הקרן עוד יותר טוב, מוזמנות ומוזמנים לתמוך בנו ולהצטרף אלינו למסע!

מיקי גיצין,

מנכ”ל הקרן החדשה לישראל

 

#כללי