חזרה

מי הגיבור שהרים את השאלטר של עין חוד?

לאורך ארבעים שנות קיומה, הקרן החדשה לישראל פועלת למען קידום השוויון והצדק בחברה הישראלית. חשוב לנו שתכירו את פעילותנו, לכן יצרנו פרויקט ייחודי ואינטראקטיבי שיאפשר לכן/ם לגלות את ההישגים והניצחונות של הקרן והארגונים הנתמכים על ידה – דרך העיניים בסרטים מרגשים, ודרך הרגליים עם מפות טיולים ראשונות מסוגן. אנו גאים להציג את הפרק החמישי בסדרה:
‘בשביל ישראל’ הפרק החמישי: לצפייה לחצו כאן

כפר עין חוד, שמיקומו המקורי היה במקום בו שוכן כיום כפר האמנים עין הוד, הוקם לפני קרוב לאלף שנה על ידי שבט אבולהיג’א שהגיע מכורדיסטאן וחלש על חלק גדול מהכרמל. חלק מתושבי הכפר שנטשו את הכפר בעקבות המלחמה ב-1948 שבו אליו בשוך הקרבות ועברו לגור ברכס ההר הנשקף אל הים מעבר לוואדי. הם הקימו בתים חדשים ופיתחו יחסי שכנות טובים עם היישובים היהודיים הסמוכים.

“התחלנו את המאבק להכרה בכפר בשנת 1978, כשהאוכלוסייה החלה לגדול ומנתה קרוב ל-200 איש” הוא מספר. “עד אז חיינו ללא כביש גישה, בלי מערכת חשמל, בלי מים זורמים, בלי מערכת ביוב, בלי מרפאות ובלי מוסדות חינוך מטעם המדינה. חיינו בעצם במנותק מכל השירותים הבסיסיים אותם מעניקה המדינה לתושביה”.

“היינו די מנותקים והתרגלנו לחיות בצורה הפרימיטיבית הזאת. בכלל, כל הכפרים הערביים הלא מוכרים לא ידעו מציאות אחרת עד שהחליטו לצאת למאבק למען ההכרה בהם וקבלת השירותים מהמדינה. בשלב הבא התחלנו לשלוח מכתבים למשרדי ממשלה, לחברי כנסת, לראשי מועצות באזור שלנו, לכל מי שחשבנו שיוכל לעזור לנו”.

ואז חל המפנה. “בשנת 1986 יצא דוח ועדת מרקוביץ’ שסקר את הכפרים הערביים הלא מוכרים בכל שטחי הארץ. ואכן, הכפרים הלא מוכרים התאחדו לאגודה בשם “אגודת הארבעים”, שהוקמה ב-1988 ונקראה כך על שם ארבעים השנים שעברו מאז פרסום מגילת זכויות האדם הבינלאומית של האו”ם.

מי שנרתמה למען הקמפיין בשלב זה הייתה הקרן החדשה לישראל. “בשנות התשעים פנתה אלינו לראשונה הקרן וביקשה לסייע במימון המאבק”, מספר מוחמד. “זו הייתה הקרן הראשונה שבכלל התייחסה למצוקה שלנו ומאוד שמחנו על העזרה. הקרן תרמה למאבקנו במשך שנים ארוכות ובזכותה הצטרפו קרנות נוספות למעגל התמיכה במאבק ההכרה שלנו”.

קמפיין ההסברה נמשך מספר שנים, עד שבשנת 1992 החל שר הפנים דאז, אריה דרעי, לבצע מהלך היסטורי שבו הכירה המדינה בכפרים שמהם התעלמה מאז קום המדינה. מוסדות התכנון החלו ליצור תוכניות מתאר עבור הכפרים, מה שהעניק להם היתרי בנייה ועימם את השירותים הציבוריים המיוחלים.

“עין חוד הוכר פורמאלית על ידי המדינה רק בשנת 2004, וסוף וסוף חובר למערכות החשמל והמים”, מספר מוחמד. “השנה מדברים על זה שנתחבר גם למערכת הביוב, אבל מי יודע. בסופו של יום, עין חוד הוא יישוב ערבי בפריפריה. אם היישוב היה יהודי הדברים כבר היו נגמרים, זה ידוע. אני מאמין ומקווה שאת ההובלה יתפסו אנשים צעירים יותר, שיביאו בעתיד למצב שבו נוכל להגיד בפה מלא שהכפר הוא חלק לגיטימי מהמדינה”.

אזרחי ישראל הערבים מהווים כ-20% מהחברה בישראל. לאורך כל שנות המדינה, קהילה זו סובלת מאפליה ממסדית המתבטאת בהפניית משאבים פחוּתים לחינוך, רווחה ותשתיות, וכיום יותר מתמיד סובלת מהסתה המכוונת נגדה ע”י הימין הקיצוני בישראל.
מאז היווסדה, רואה הקרן חשיבות עליונה בקידום השוויון ובמאבק באפליה נגד אזרחי ישראל הערבים.
תודות למאבק ארוך שנים של ארגוני חברה משותפת, השיקה הממשלה לאחרונה תוכנית חסרת תקדים בהיקפה, בעלות של 10 מיליארד שקל ל-5 שנים, שתכליתה פיתוח וקידום החברה הערבית בישראל. בנוסף, הקרן תומכת בחיזוק והעצמת נשים ערביות ומאבק באלימות נגדן, ולמען הכרה בכפרים הבדואים בנגב הקיימים כבר עשרות שנים ללא הכרה וללא תשתיות ראויות.

נשמח אם תיכנסו לאתר ‘בשביל ישראל’ כדי להכיר את הקרן עוד יותר טוב, מוזמנות ומוזמנים לתמוך בנו ולהצטרף אלינו למסע!

מיקי גיצין,

מנכ”ל הקרן החדשה לישראל

 

#כללי