חזרה

“לא לחשוש מלפרסם תביעות השתקה, זה הכי חשוב”

01/02/2017

 ראובן בן שמעון, עובד לשעבר בחברת “בינוי ושיכון סולל בונה”, מספר על תביעת ההשתקה שחטף מהחברה לאחר שייסד את “הפורום למניעת תאונות עבודה” שנאבק בתופעת פועלי הבנין שנהרגים ונפצעים מדי שנה. קופה מיוחדת שייסדה הקרן החדשה לישראל תמכה בייצוג המשפטי של בן שמעון בסכום של 50,000 ש”ח ועזרה לו לנצח במשפט. ראיון.

reuven ben shimon

(צילום: הפורום למניעת תאונות עבודה)

 

“אנחנו כמו שוברים שתיקה של ענף הבניה”, מכריז בגאווה ראובן בן שמעון בהתייחס ל”פורום למניעת תאונות עבודה” שהוא ייסד. הרעיון להקמת הפורום צץ בראשו לאחר שפוטר מתפקיד סגן מנהל מחלקת הבטיחות בחברת “שיכון ובינוי סולל בונה”, וזאת בעקבות תלונות שהגיש להנהלת החברה בנוגע לתאונות עבודה של פועלים שהתרחשו בתקופתו שם. “בפורום חברים פועלי בנין, עובדים בענף הבניה ועורכי דין”, מסביר בן שמעון, “ומטרתו להציף מעל פני השטח ולפרסם מקרים של עבירות בטיחות ופציעות של פועלי בניה שאינם מדווחים. בדומה לשוברים שתיקה, גם אנחנו לא חושפים את זהות האנשים שבאים אלינו ומספרים על פגיעות ופציעות של פועלים, וזאת על מנת להגן עליהם”.

לאחרונה ניצח בן שמעון במשפט שהתנהל בינו לבין שיכון ובינוי סולל בונה. החברה הגישה נגד בן שמעון תביעת השתקה (SLAPP) במטרה שיפסיק את פעילותו בפורום למניעת תאונות עבודה. אלא שבית הדין לעניני עבודה דחה על הסף את תביעת החברה, קבע שמדובר בתביעה שאין מאחוריה דבר מלבד הרצון להשתיק ופסק שהחברה תפצה את בן שמעון בסכום של 360,000 ש”ח ובעוד 100,000 ש”ח נוספים עבור הוצאות משפט. בן שמעון יוצג ע”י שני עו”ד- עמית גורביץ’ וישראל אסל, כשהקרן החדשה לישראל תמכה במימון הייצוג המשפטי שלו בסכום של כ-50,000 ש”ח. התמיכה הגיעה מקופה מיוחדת שהקרן ייסדה שמטרתה לתמוך בנתבעים של תביעות השתקה בתחומים שונים. עד כה סייעה הקופה לכ-12 נתבעים נוספים מלבד בן שמעון.

“בעקבות החשיפה התקשורתית הגדולה שהסיפור שלה גרר פנו אלי נציגי הקרן החדשה והציעו עזרה”, מספר בן שמעון. בנוסף לסכום שקיבלתי מהקרן נהניתי גם מ-8500 ש”ח שאספו עבורי פועלי בנין שונים מרחבי הארץ, כל אחד שם 50 או 100 ש”ח, מה שיכל. בלי העזרה שלך הקרן והחברים שלי לא הייתי יכול לעמוד בהוצאות המשפט ולהילחם על הצדק”.

 

לטובת מי שלא מכיר את הביטוי תוכל להסביר מהי תביעת השתקה ולמה המקרה שלך הוא כזה?

“הכוונה לתביעה שנועדה למנוע פעילות ציבורית או חברתית של פעיל פרטי באמצעות תביעה כספית גדולה ומופרזת. תביעת השתקה תמיד מגיעה מכוון של חברה או גוף גדול ועשיר ומכוונת כלפי אדם פרטי שאין לו עשירית מהאמצעים הכספיים של החברה העשירה, ואת זה היא מחפשת לנצל. מי שקבע שהמקרה שלי הוא תביעת השתקה קלאסית היה השופט דורי ספיבק שכתב ש”אחת ממטרותיו של ההליך הינה להרתיע את המשיב, כמו גם עובדים אחרים, מהשמעת דברי ביקורת או חשיפת האמת. דהיינו, יתכן שלפנינו ‘תביעה אסטרטגית להשתקת פעילות ציבורית’ (SLAPP)”.

 

כמה מקרים של תאונות עבודה ופציעות פועלים קרו בשיכון ובינוי סולל בונה ב-4 השנים שעבדת שם?

“היו הרבה תאונות בתקופתי, כולל מקרי מוות ופציעה קשים. אני לא יכול להיכנס למספרים הספציפיים לגבי החברה אבל יכול להגיד לך שבשנת 2016 נהרגו בענף הבניה כולו 48 בני אדם ונפצעו כ-200. זה פי 3 מאנגליה וזה שם אותנו באחד המקומות הנמוכים ביותר מבין מדינות ה-OECD. אחת הבעיות היא שבכל המדינה ישנם רק 18 מפקחי בטיחות בניה מטעם הממשלה. צריך להבין שמרבית ההרוגים והפצועים בענף הבניה מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות- ערבים ישראלים, פלסטינים מהשטחים ועובדים זרים. אלה אנשים שאין להם את הכסף, היכולת והרבה פעצים את את השפה בשביל להיאבק על זכויותיהם במידה ונפצעו בעבודה, ורבים מהם עובדים בשחור בכלל”.

 

כלומר המעמד האזרחי והכלכלי של העובד משפיע על היחס של חברת הבניה אליו במידה והוא נפצע בעבודה?

“בטח. רוב הפועלים הזוטרים מועסקים ע”י קבלן משנה, כלומר הם עובד קבלן, ולכן ברגע שהם נפצעים אז חברת הבניה מתנערת מהם לחלוטין וזורקת את האחריות על קבלן המשנה. לעומת זאת, אם אדם ששכיר בחברת הבניה נפצע חלילה, כמו שאני הייתי שכיר בבינוי ושיכון סולל בונה למשל, אז היחס אליו אחר לגמרי כי קשה להתנער ממנו. אופן ההעסקה של פועלי הבנין והעובדה שהם כולם עובדי קבלן הוא אחת הבעיות העיקריות של הענף הזה”.

 

מה המסר שתרצה להעביר לאנשים אחרים שנתבעים בתביעת השתקה?

“המסר הכי חשוב הוא לא לחשוש מלפרסם את תביעת הסלאפ, זה קודם כל, ולא להסס לתת לגורמים טובים כמו הקרן החדשה ואחרים לסייע לך. הפרסום של התביעה יכול לעזור להפוך את התביעה נגדך לתביעה נגד המשתיק, וזו גם הסיבה שעורכי הדין שלי מיהרו להגיש תביעת נגד כלפי בינוי ושיכון סולל בונה כדי להפוך את מאזן הכוחות”.

#כללי