חזרה

“הבנתי שאני צריכה להיות חלק מהשינוי, לא מהשתיקה”

 

לאורך ארבעים שנות קיומה, הקרן החדשה לישראל פועלת למען קידום השוויון והצדק בחברה הישראלית. חשוב לנו שתכירו את פעילותנו, לכן יצרנו פרויקט ייחודי ואינטראקטיבי שיאפשר לכן/ם לגלות את ההישגים והניצחונות של הקרן והארגונים הנתמכים על ידה – דרך העיניים בסרטים מרגשים, ודרך הרגליים עם מפות טיולים ראשונות מסוגן. אנו גאים להציג את הפרק הרביעי בסדרה:

מבית דתי-חרדי להדרכת סיורים של שוברים שתיקה בחברון. מרפי בוביס (24) נולדה בירושלים וגדלה בשכונת החרדית הר נוף. בסביבות גיל 14 החלה בתהליך של חזרה בשאלה ובגיל 18 החליטה להתגייס לצה”ל, למרות שהדבר לא היה מצופה ממנה בביתה, מה שלמעשה סלל את הדרך של מרפי לחיים חדשים ואקטיביסטיים מחוץ לבית הדתי שגדלה בו.

‘בשביל ישראל’ הפרק הרביעי: לצפייה לחצו כאן

בשלוש השנים האחרונות פעילה בוביס בשוברים שתיקה לאחר שבין השנים 2013-2015 שירתה בצה”ל בתור סמבצ”ית בחמ”ל במנהל האזרחי באזור שכם. “אני לא בטוחה שהערכים שגדלתי איתם שונים מהערכים על פיהם אני חיה כיום” היא מספרת. “עברתי איזושהי התבגרות פוליטית והבנה שמה שגדלתי איתו – אותם ערכים שהחברה הישראלית מנסה או חושבת שהיא חיה על פיהם, לא מתקיימים בשטחים. אנחנו רוצים להיות מוסרים ולחיות על פי ערכים של שוויון וצדק ומה שקורה בשטחים הוא הפוך, מה שלקחתי בו חלק בסוף השירות הצבאי הוא מה שהפר את הכללים האלה.”

במהלך שירותה צבאי ישבה בוביס בחמ”ל באזור שכם. היא מספרת שסביב שכם קיימות לא מעט התנחלויות ישראליות כשרובן, דתיות אידיאולוגיות. “באזורים האלה יש הרבה חיכוכים בין מתנחלים לפלסטינים, והמנהל האזרחי משמש איזשהו גוף שאמנם לא אוכף את החוק, אבל מאפשר לפלסטינים להגיש תלונות ולדווח על מקרים שונים. הדבר הזה קורה גם בשבת, היה מקרה אחד שפלסטיני התקשר ביום שישי בשתיים בלילה וסיפר ששומע קולות של מסור בחצר האחורית. חיילים שהגיעו לסריקה תפסו בשטח מתנחל עם מסור חשמלי, בשבת.”

לשאלה איפה היא רואה עצמה בעוד כמה שנים, ענתה בוביס שכרגע היא בתפקיד כבר שנתיים וחצי, ובעתיד היא הייתה רוצה להמשיך בארגון. “זו הדרך שלי, זה אולי אחד הדברים הכי חשובים שאפשר לעשות בישראל. אני רואה עצמי כחלק מהמאבק בכיבוש ולא משנה באיזו מסגרת. אני חלק מהקול של ישראלים שרוצים לשנות את המצב מהיסוד, על מנת שיהיה כאן טוב יותר.
כל הבסיס להתנחלות פה וכל הבסיס לשליטה הצבאית הוא כביכול בגלל שזה מקום שקדוש לנו וזה בגלל שזה מקום שקרוב לעם היהודי. ומבחינתי זה נראה בדיוק ההיפך. בשם האבות והאמהות שלנו שקבורים כאן אנחנו עושים את זה יום יום לעם אחר?
מאבק בכיבוש זה אולי אחד הדברים הכי חשובים שאפשר לעשות כיום בישראל. אני מסתכלת על ההיסטוריה, אף אחד לא חשב שחומת ברלין תיפול ואף אחד לא חשב שצפון אירלנד תגיע להסדר ואף אחד לא חשב שהאפרטהייד ייגמר וזה נגמר. דברים משתנים. זה לא בהכרח יקרה מחר,אבל אני כן מאמינה שייגמר הכיבוש ושיהיה פה יותר טוב.”
‘שוברים שתיקה’ הפועל בתמיכת הקרן הוא ארגון של חיילים וחיילות ששירתו בשטחים המביא לידיעת הציבור, באמצעות פרסום עדויותיהם מהשטח על המציאות היומיומית של החיילים בשטחים, מה המחיר שאנחנו משלמים על המשך הכיבוש. הקרן תומכת במגוון רחב של ארגונים הפועלים כבר מעל שני עשורים בתיעוד וניטור הפרות זכויות אדם של פלסטינים בשטחים (בצלם, יש דין, מחסום ווטש, רבנים לזכויות אדם, גישה), ובהסברה וחינוך לסובלנות ומאבק בגזענות (תג מאיר, שלום עכשיו, עומדים ביחד).

נשמח אם תיכנסו לאתר ‘בשביל ישראל’ כדי להכיר את הקרן עוד יותר טוב, מוזמנות ומוזמנים לתמוך בנו ולהצטרף אלינו למסע!

מיקי גיצין,

מנכ”ל הקרן החדשה לישראל

#כללי